מי אתה תומאס זרון? – עשבים שוטים

בישראל מתחבא אדם בשם תומאס זרון שמבוקש במקסיקו בגין עינויים ושיבוש חקירה. בפרק הזה אני מספר את סיפור המעורבות שלו בטיוח חקירת פרשת איוצ'ינאפה. מקרה טרגי מזעזע של טבח סטודנטים שהתרחש במקסיקו ב-2014. הפרק מתבסס על תחקיר עומק של מגזין אמריקאי בשם REVEAL שלינקים אליו תוכלו למצוא בבלוג ופה מטה. המטרה שלשמה יצרתי את הפרק הזה, היא כדי שהסיפור יגיע לכמה שיותר ישראלים. בתקווה שזה יעורר מישהו בממשלת ישראל לשנות את עמדתה, שנכון להיום מתנגדת להסגרת זרון למקסיקו. אשמח אם תשתפו ותפיצו את הפרק. בנוסף, מצורפת רשימת השירים המופיעים בפרק, לא כבידור. אלו שירי מחאה ממקסיקו, שמבטאים את עומק הפצע הפתוח שהנושא מהווה במקסיקו. Ayotzinapa (Somos 43) – Barrio LM Yo Soy Ayotzinapa · Flaco del barrio · Flaco del Barrio · Serack Hasta Encontrarlos – Lian Ventura Ahora soy #43 – Ayotzinapa: Miguel Ángel Carrillo Figueroa "EL JIMBA'O הקישור לסדרת הפרקים בנושא ב-REVEAL https://revealnews.org/topic/accountability/after-ayotzinapa/

בשלהי ספטמבר האחרון תפסה את עיני ידיעה בטוויטר. בידיעה סופר כי התובע ומנהל צוות החקירה המיוחד של פרשת רצח והעלמות 43 הסטודנטים באיוצ'ינאפה שבמקסיקו, התפטר מתפקידו במחאה על התערבות הממשל המקסיקני בחקירה. מסתבר, שבזמן שאותו תובע מיוחד היה בישראל, בניסיון להביא להסגרת אחד בשם תומאס זרון, הלכה הממשל המקסיקני מעל ראשו, וביצעה מעצר של בכיר לשעבר בתביעה המקסיקנית, במהלך שנתפס כהתערבות ושיבוב חקירה.

רגע. היה בישראל? להסגרת תומאס זרון? על מה אתה מדבר. נכון. זו בדיוק הסיבה שיצרתי את הפרק הזה. כשחשבתי על הפרשה קצת לפני יום הכיפורים, הבנתי שלמעט כיסוי שהיה בתקשורת בישראל, אודות כך שאותו תומס זרון נמלט לישראל ומקורב לחברות סייבר שנתנו לו פה מחסה, ולמעט פרסומים כי הוא חשוד בשיבוש חקירה ועינויים, למעט זה, לרוב הישראלים אין בכלל מושג במה מדובר ומי זה אותו תומאס זרון שמצא פה מפלט בקרבנו.

בתחילה פרסמתי סדרת שרשורים בטוויטר, בניסיון להביא את הסיפור הזה לידיעת העוקבים אחרי, בתקווה שהוא יצבור תאוצה ויגיע לקהל רחב. לצערי, ההצלחה הייתה חלקית. לאחר מחשבה נוספת, החלטתי להפוך את זה לפרק בפודקאסט, בתקווה שזה יצליח יותר. כאן גם נדרש גילוי נאות וסוג של המלצת האזנה להמשך. רוב מה שתשמעו בפרק, הוא מתחקיר עומק שביצע מגזין בשם REVEAL על פרשת איוצ'ינאפה. התחקיר שלהם פורסם בסדרה בת 3 פרקים בפודקאסט המעולה שלהם שקישורים אליו תמצאו בבלוג שלי. כאן אני מביא את עיקר הדברים הנוגעים לחלקו של תומאס זרון בפרשה עם הדגשות שלי.

אני מזהיר מראש. הפרק עשוי להכיל תיאורים קשים לשמיעה. אבל אני חושב שראוי שיגיע לידיעת כמה שיותר ישראלים. שכן תומאס זרון הוא כנראה הסיכוי הטוב ביותר של משפחות הסטודנטים האומללות במקסיקו, לגלות מה עלה בגורל יקיריהן. אז הנה, הגיע הזמן לספר מדוע תומאס זרון הוא "ארכיטקט הטיוח" של פרשת "איוצ'ינאפה" בה נחטפו, נרצחו והועלמו 43 סטודנטים במקסיקו.

לילה של דמים וטיוח

הסיפור שלנו מתחיל ב26 בספטמבר 2014. כשעשרות סטודנטים מסמינר המורים באיוצ'ינאפה שבמדינת גאררו שבמקסיקו, נחטפים בדרכם להפגנה, אותה ארגנו במחאה על התקצוב המפלה של הממשלה את בתי הספר הכפריים. לא אכנס פה לכל פרטי הסיפור המחריד כי הוא נמצא ברשת. מוקד הסיפור שלנו הוא מה שבא אח"כ.

ממה שידוע מסטודנטים ששרדו את הלילה, הם הגיעו מאיוצ'ינאפה לאיגואלה, סוג של מרכז תחבורה אזורי, כדי לארגן אוטובוסים שיאספו עוד סטודנטים להפגנה. לעניין האוטובוסים תפקיד מרכזי בסיפור, אך עוד נגיע אליו. הסיפור הרשמי נכון להיום, הוא שהמשטרה שפעלה בתאום עם ראש עיריית איגואלה וקרטל אזורי בשם גאררוס אונידוס, עצרה את האוטובוסים. בסדרה של קטטות שהתפתחה לאורך הלילה עם הסטודנטים, חלק נורו במקום וחלק נעצר ואח"כ נמסר לאנשי הקרטל. אלו הרגו אותם ושרפו את גופותיהם במזבלה בפאתי עיירה סמוכה, ואז אספו את השיירים וזרקו אותם בשקים לנהר.

האירועים באיגואלה הגיעו מהר מאוד לידיעת עיתונאים שחזרו לזירה עם סטודנטים אחרים והחלו מדווחים על האירוע. ההורים המודאגים החלו לחפש את הילדים שלהם וכשהבינו לאחר כמה ימים כי אלו לא במעצר ונעלמו, החלו לעלות לבירה מקסיקו סיטי, כדי להפגין בדרישה לחקירה. אירועי הלילה כמובן "נחקרים" מיד. החקירה הראשונית של המשטרה המקומית היא בדיחה. הם מביאים את העיתונאים ונציגי משפחות לקבר המוני, בו התגלו שיירים של 28 גופות חרוכות, בלתי ניתנות לזיהוי. בלי בדיקות ובלי בושה, במשטרה קובעים שאלו הסטודנטים. זהו ניסיון הטיוח הרשלני הראשון של הפרשה. המשפחות מבינות שמשקרים להן ויוצאות להפגנות במקסיקו-סיטי, בקריאה לממשלת פנה-נייטו לחקור את האמת ולגלות את גורל ילדיהן. במקביל, ברור לעיתונאים ולכל מי שמנסה לברר מה קרה באותו לילה, שיש קשר שתיקה וטיוח סביב הפרשה. עיתונאים וחוקרים עצמאיים שמנסים לגשש באיגואלה, מספרים כיצד מרגע שהם מתקרבים לעיר, תצפיתנים רכובים מלווים אותם ומנסים לברר מה מעשיהם שם.

הפרשה שמקבלת הד עולמי, מביאה למשפחות סיוע מחוקרים פורנזיים ואנתרופולוגים עצמאיים. פעילי זכויות אדם שמנסים לסייע למשפחות לאמת ולבדוק את השקרים של הממשלה המקסיקנית. החוקרים לוקחים דגימות DNA ממשפחות הסטודנטים, ולאחר בדיקת השיירים שהוצגו בקבר הראשון, מסתבר שאלו לא הסטודנטים. מי אלו? לאיש אין מושג. הבדיקות מלמדות על שיירים של אם והילד שלה, כמה אנשים זקנים ועוד אלמונים. אנשים אנונימיים שלאיש אין מושג מי הם. אולי מהגרים שעברו באזור ונרצחו. מקסיקו לומדת שוב על המציאות האכזרית של האנשים השקופים בה.

ההפגנות של המשפחות נמשכות במקסיקו-סיטי. במהלך ההפגנות, בחור בשם עומר גומז טראח'ו, מלווה את ההפגנות כנציג מפקח על זכויות אדם מטעם האו"ם. הפרשה נוגעת בעומר, שהולך ומתעניין בה יותר ויותר. לעומר תפקיד חשוב בהמשך חשיפת הטיוח, אבל מיד נגיע אליו. גילוי הפרטים וההפגנות, מביא את ממשלת פנה-נייטו, להקים צוות חקירה מיוחד. בראש הצוות עומד אחד בשם, תומס זרון דה לוסיו. אז, ראש ה-AIC היחידה לחקירות פליליות של משרד המשפטים. סוג של FBI מקסיקני אם תרצו. כאן מתחיל סיפור הטיוח הגדול שמלווה ומסעיר את מקסיקו מאז. סיפור שגם ישראל משתרבבת אליו.

כחודש לאחר האירועים באיגואלה מגיעות חדשות. הסטודנטים נמצאו. במזבלה בפאתי עיירה בשם קוקולה לא רחוק מאיגואלה, מציג צוות החקירה בראשות זרון ממצאים לתקשורת. משם זרון לוקח אותם לנהר קרוב בשם סאן חואן. ליד הנהר מוצג לעיתונות שק פלסטיק שזה עתה נמשה מהנהר ובו שרידי עצמות חרוכות. אלו שרידי הסטודנטים טוען זרון. החקירה פוענחה. ב-7 לנובמבר 2014, כחודש וחצי לאחר אירועי העלמות הסטודנטים, מכנס חסוס מוריו קארם, אז התובע הכללי של מקסיקו והבוס של תומס זרון, מסיבת עיתונאים, בה הוא מציג את מסקנות החקירה. אולי תתפלאו לגלות, אבל אותו בכיר שנעצר הזכרתי בפתיחה, הוא אותו מוריו  קארם. זה נעצר באוגוסט האחרון בחשד לטיוח הפרשה ומעורבות בעינויים. המעצר של קארם, שלא תואם עם ראש צוות החקירה החדש שממשל לופז אוברדור מינה לפרשה, הוביל להתפטרות של זה. ההתפטרות הייתה מחאה על כך שבזמן שהיה בישראל, לדון בניסיון הסגרה של זרון, פעלה הממשלה המקסיקנית מעל ראשו במה שנראה כמהלך שיבוש חקירה ואף ביטלה 21 מצווי המעצר שיצאו לחשודים בפרשה.

אבל בואו לא נקפוץ קדימה בזמן ונחזור עכשיו למסיבת העיתונאים של נובמבר 2014. קארם מפרט בה את ממצאי החקירה ומאשים את קרטל "גררוס-אונידוס" והעומד בראשו, חילגרטו לופז אסטודיאו, כי פעל יחד המשטרה המקומית. המשטרה העבירה לקרטל את הסטודנטים שנעצרו, ואנשי הקרטל רצחו אותם ביריות במזבלה מקומית. אז, במשך 16 שעות אנשי הקרטל שרפו את הגופות ואספו את השיירים לשקים, אותם הם זרקו לנהר, ורק שק אחד אותר. בתוך מסיבת העיתונאים, קארם מציג וידאו בו נחקר מי שנטען הוא "סיקריו" חייל של הקרטל. אחד מאלו שרצחו את הסטודנטים. בסרטון ה"סיקריו" מודה במתואר. בדיקה של מכון פורנזי באונ' אינסברוק באוסטריה, מאשרת כי אחת העצמות מהשק תואמת לסטודנט נעדר בשם אלכסנדר מורה. זהו, הפרשה פוענחה. התיק נסגר. קארם קורא לזה "האמת ההיסטורית".

רק שלמשפחות ולצוות העצמאי שמלווה אותם, כמה דברים לא מסתדרים. יותר מדי דברים נראים כאילו אורגנו והתאמו לגרסה. המשפחות שוב חושדות שזו הצגה שבה משקרים להן. הנורה האדומה הראשונה נדלקת, כשבמסיבת העיתונאים טוענת הממשלה, שהשק עם העצמות שנמשה מהנהר, נמשה בנוכחות נציגי המשפחות. זה היה שקר גס. נורה שנייה שנדלקת, היא שאלת תרמילי הכדורים. חוקרת מטעם המשפחה שהגיעה להצגה שהעמיד זרון במזבלה, תהתה איך זה שנמצאו רק חמישה שישה תרמילי כדורים בריכוז אחד, בעוד הממשלה טענה שהסטודנטים נורו במקום, ונזרקו מראש ערמת הזבל. הציפייה הייתה למצוא עשרות תרמילים מפוזרים בכל עבר. אם נדמה למישהו שזרון ושותפיו ניהלו טיוח רשלני שעורר חשדות, המעשה הבא רק החמיר זאת. שכן לאחר שהועלתה התהייה הזו מצד נציגי המשפחות על כמות התרמילים ועלו ספקות לגבי אמינות החקירה, פתאום לפתע "נמצאו" עוד 40 תרמילים.

כל זה הביא את המשפחות לצאת שוב לרחובות. בראשית 2015 סערו רחובות מקסיקו-סיטי בקריאה לחקירה עצמאית. אך ממשלת פנה-נייטו לא נסוגה בפני הכפריים העניים. מי הם שיערערו על גרסת הממשל? הממשלה דבקה בגרסה והגדירה אותה "האמת ההיסטורית" וטענה כי מבחינתה התיק סגור. "האמת ההיסטורית" הפך מאז לכינוי לעג לגרסת הממשלה" וביטוי לחוסר הבושה שלה. לכל בר-דעת במקסיקו נעשה ברור שזה לא מקרה של משטרה מקומית, אלא שלדרג הבכיר ביותר בממשל ובממסד הביטחוני, יש מה להסתיר סביב הפרשה. לכן, במקום להרגיע את הרוחות, התעקשות ממשל פנה-נייטו על "האמת ההיסטורית" רק הלהיטה אותן.

בניסיון להרגיע את הרוחות ולקבל לגיטימציה לגרסה שלו, הממשל במקסיקו-סיטי הזמין אז את "המועצה הבין-אמריקאית לזכויות אדם" שהיא גוף של ארגון מדינות אמריקה, לקיים חקירה עצמאית. "המועצה" היא גוף זכויות אדם אליו פנו המשפחות במהלך חקירת האירוע כדי לקבלת עזרה. ההנחה של השלטון במקסיקו-סיטי אז, היא שחקירה של הארגון לא תוליד דבר, וכך ייסגר העניין והממשלה תקבל חיזוק לעמדתה בדבר "האמת ההיסטורית".

"המועצה הבין אמריקאית לזכויות אדם" מקימה צוות חקירה עצמאי. בראשו עומד אחד בשם ג'ים קאוולרו, שמצרף אליו חמישה חוקרים בכירים מהאזור. כל אחד מהחוקרים הללו נודע כלוחם נועז בשחיתות ובמאבקים למען זכויות אדם. עתה יש צוות עם רקורד עתיר ניסיון של חקירות פליליות. אבל ג'ים צריך איש קשר מקומי, נציג בשטח שמכיר את הדקויות של מקסיקו. ג'ים פונה לבחור שהכיר מעבודה בעבר עם האו"ם, אחד בשם עומר גומז טראח'ו. זה עוזב עבודה בטוחה באו"ם לטובת משרה זמנית של מזכיר צוות החקירה. מעתה, חקירת פרשת איוצ'ינאפה תהפוך לכל חייו ותהפוך אותם לגמרי. לטוב ולרע.

כך נולדת ועדת החקירה העצמאית שמכונה JIEI בתרגום מספרדית – "קבוצה אינטרדיסציפלינרית של חוקרים עצמאיים". הועדה מתחילה לחקור את הפרשה, בניסיון להבין שתי שאלות מרכזיות. לאן נעלמו הסטודנטים, ולמה הם נרצחו. הצוות מתחיל לחפור בכל סימני השאלה המוזרים שהותירה "האמת ההיסטורית". אותה חקירת טיוח אותה ניהל תומאס זרון.

חקירה חדשה וגלות רחוקה

צוות החקירה העצמאית מתחיל כאמור, לסמן סימני שאלה סביב חקירת הממשלה ומסקנות "האמת ההיסטורית". פרט לשתי הנורות האדומות שהזכרתי, זו של השקר על נוכחות נציגי המשפחות לצד הנהר ופיברוק מספר תרמילי הכדורים, מעלה צוות החקירה שאלה חשובה נוספת. כזו שמעוררת ספקות נוספים לגבי גרסת "האמת ההיסטורית". השאלה היא – איך מעלימים 43 גופות בלילה אחד בשריפה, ולא נשארות במזבלה שום עדויות לשרפה משמעותית? הנקודה הזו נראתה מוזרה אפילו לבני המשפחות. הם אולי כפריים עניים, אבל הם גם עובדי אדמה. הם מבינים מה זו שריפה גדולה. הממצאים במזבלה מראים שהגרסה הזו פשוט לא הגיונית. הצוות מגייס חוקר שריפות, בשם חוסה טוררו. מהנדס-אש פרואני בעל שם עולמי שהיה חלק מצוות חקירת אסון התאומים. כשחוסה מגיע למזבלה ובוחן אותה, הוא מיד מבין שמדובר בטיוח. שקר אחד גדול.

חוסה טוררו מסביר וקובע בדוח הביניים שפרסמה הוועדה העצמאית, כי כדי להעלים 43 גופות לרמה שלא נשאר מהן אף שריד גנטי, כפי שטוענת הממשלה, צריך אש בעוצמה כזו שהיו רואים אותה מקילומטרים. לפי חוסה, שריפה כזו צריכה להיות ברדיוס של כמה עשרות עד מאות מטרים, ובעוצמה כזו שהייתה מכלה את כל המזבלה באש. אבל במזבלה בקושי יש שיירי שריפה. עתה ברור שהמזבלה הייתה הצגה. זירה מפוברקת על ידי נציגי המדינה והעומד בראשם, תומס זרון. מעבר לזה, החקירה מצליחה לגלות פרט חשוב נוסף. היא מגלה שהיו חמישה אוטובוסים ולא ארבעה, כפי שטענה הממשלה. סרטונים ממצלמת ביטחון של תחנת האוטובוס באיגואלה מגלות זאת. עתה עולה עוד שאלה, מדוע הממשלה הסתירה שהיה אוטובוס חמישי? התשובה לשאלה הזו, טומנת בחובה אולי, גם הסבר לשאלה אחרת – מדוע בכלל הותקפו הסטודנטים.

בספטמבר 2015 הועדה העצמאית מפרסמת את הממצאים הללו בדוח ביניים שמערער לחלוטין את גרסת "האמת ההיסטורית" של ממשלת פנה-נייטו. זו מגיבה בצורה בוגרת, ומנתקת מגע משתוף פעולה עם הוועדה העצמאית ודואגת שמקורביה, הבעלים של אמצעי התקשורת הגדולים במקסיקו, יפתחו במסע השחרה כנגד הוועדה העצמאית וחבריה. הכול כדי לקעקע את אמינותה. מרגע זה צוות החקירה מרגיש ומדווח שכוחות חזקים במקסיקו פועלים לסגור את הוועדה. תחת לחץ בינלאומי ממשלת פנה-נייטו, מקצה לוועדה העצמאית עוד שבעה חודשי מנדט לפעול, אך מפסיקה כל סיוע לוגיסטי, או אחר לוועדה.

אף על פי כן, החוקרים דבקים בחקירה וממשיכים לחקור. טיפ אנונימי מביא אותם שוב לאיגואלה. שם הם שוב מגלים שכל צעד שלהם מלווה בתצפיתנים שעוקבים אחריהם. יתכן מהקרטל, יתכן אנשים של הממשלה. אולי זה היינו הך. בתוך המסע הזה, צוות החקירה מגלה פרט נוסף. יש סרטון וידאו של ההכנות "להצגה במזבלה בקוקולה". מסתבר כי עיתונאי מקומי בשם פפה חימאנס, צילם סרטון וידאו במזבלה בקוקולה, בזמן שתומאס זרון ביים את הזירה. בסרטון רואים אדם בחליפה ועניבה עומד עם אקדח ביד וחוקר אדם כפות. האדם בחליפה הוא מיודענו, תומאס זרון. הסרטון מראה שלמעשה האיש שהודה ברצח הסטודנטים, עליו התבססה גרסת "האמת ההיסטורית" עונה כדי להודות. מי שעינה אותו היה תומאס זרון, החוקר הראשי של הממשלה "ארכיטקט האמת ההיסטורית".

אבל לא רק עינויים. הסרטון חושף שקר נוסף. בסרטון נראים אנשי הצוות של זרון, עומדים ליד הנהר עם שני שקי זבל, כמו אלו בהם נמצאו השיירים. לכאורה, כמו שדווח ב"אמת ההיסטורית". רק שלפי הסרטון הוידאו הזה צולם ב-28 באוקטובר 2014. יום לפני התאריך הרשמי בו טענה הממשלה שנמצא רק שק אחד של שיירים בנוכחות נציגי המשפחות. במסמכים של הממשלה אין שום תיעוד לחיפוש ולביקור באתר הנהר יום קודם למה שדווח. הסרטון מוכיח שזרון עומד במרכז טיוח החקירה, ומראה כי שק השיירים בו נמצאו שרידיו של הסטודנט אלכסנדר מורה, נשתלו שם. הסרטון מוכיח שההודאה של "הסיקריו" שאישרה כי הקרטל הוא זה שהרג את הסטודנטים, הושגה בעינויים. מה שיותר חשוב פה הוא, זה שאם זרון ואנשיו ידעו מהיכן להביא שיירים של אחד הסטודנטים, כדי לפברק גרסה, יתכן והם יודעים היכן כל השאר. עתה ברור – תומאס זרון הוא גורם מפתח לשאלה: לאן נעלמו הסטודנטים?

באפריל 2016 ועדת החוקרים העצמאית מפרסמת את הדוח השני והמסכם שלה. בדוח היא חושפת את שקרי הממשלה. במסיבת העיתונאים, בה הם מציגים את הממצאים, בוחרים החוקרים בעלי השם העולמי, לתת לעומר גומז טראח'ו להיות הדובר הראשי. נציגי הממשלה שהוזמנו, לא טרחו להגיע. עם סיום החקירה ופרסום הממצאים, החוקרים שחוששים מתגובת ממשלת מקסיקו, חוזרים לארצותיהם. אבל הם גם חרדים לגורלו של עומר גומז טראחו, שנשאר מאחור. שכן מרגע שהוועדה סיימה עבודתה, עומר הפך למטרה לקמפיין הכפשות וניאוץ בתקשורת. עומר מגלה שדמויות חשודות עוקבות אחריו, ואף מקבל מספר אזהרות על חייו. חבריו לצוות החקירה מחליטים להוציא אותו ממקסיקו מחשש לחייו.

את שלוש השנים הבאות כמעט, עומר גומז טראחו מבלה בגלות מארצו. תחילה בעבודה זמנית עבור האו"ם בהונדורס ומשם לוושינגטון, כשכל חייו ארוזים בשתי מזוודות. בוושינגטון, עומר קובר עצמו בארכיון של ארגון מדינות אמריקה, שם הוא חלק מצוות קטן שבוחן את המקרה. באובססיביות, עומר מנסה להמשיך ולחקור את פרשת איוצ'ינאפה. בוושינגטון עומר פוגש את קייט דוייל, העיתונאית שחקרה את הפרשה עבור REVEAL. קייט מגלה לעומר פרט שטרם הכיר. ל-DEA הסוכנות האמריקאית למאבק בסמים יש מאגר של הודעות טקסט שיורט לפני, במהלך, ולאחר האירועים באיגואלה. ההודעות כוללות שורת תכתובות בין אנשי קרטל גררוס-אונידוס ואנשי קשר שלהם באורורה, פרבר מנומנם של שיקגו שבארה"ב. ההודעות הללו, כך סבורה קייט, טומנות בתוכן הסבר לשאלה מדוע הותקפו הסטודנטים וגם אולי, ההודעות הן מפתח לגילוי מקום היעלמותם. עומר וקייט נפגשים עם גורמים בארה"ב, בניסיון להניח יד על ההודעות, ומהן להבין האם יש מידע. אך ללא הצלחה.

בשלב הזה, בראשית 2017, עומר מגלה שהטלפון שלו נפרץ על ידי תוכנה זדונית. רוצים לנחש של איזו חברה? נכון, פגאסוס של NSO הישראלית. הטלפון של עומר הוא בוננזה מודיעינית לכל מי שרוצה לשבש את החקירה, או רוצה לגלות, מה עומר וצוות החוקרים העצמאי ידעו. שכן בטלפון של עומר יש תיעוד עם מי נפגש, כולל מי שהעיד בסתר באנונימיות. רוצים לנחש מי קנה את התוכנה עבור ממשלת מקסיקו? נכון. מיודענו תומאס זרון.

במקביל לכל זה, הממשלה במקסיקו ממשיכה לנסות ולהשחיר את עומר ואת צוות החקירה, וחוזרת לדבוק בגרסה המקורית שלה, של "האמת ההיסטורית". למרות מחאת המשפחות שממשיכות להפגין לא הפסק בקריאה לצדק, ממשלת פנה-נייטו שנמצאת בשלהי כהונתה, מעדיפה לקבור את הפרשה ולהניח אותה מאחור. והיא כמעט מצליחה.

הזדמנות לצדק  בנווה צדק

שינוי בגורל הפרשה ובגורלו של עומר גומז טראחו, מגיע ב-2019. לפחות כך נדמה. ראשית, לא הכול הולך רע לעומר. ב-2017, בודד ומרוחק מארצו, הוא פוגש בארה"ב את אהבת חייו ונישא לה. ולאחר שאנדרס מנואל לופז אוברדור, נבחר לנשיא מקסיקו בקיץ 2018, עומר מחליט לחזור למקסיקו. ב-2019 הוא עוזב את הגלות בארה"ב ושב הביתה למקסיקו עם אשתו.

למה לחזור? בין היתר, כי לופז אוברדור, שנפגש עם משפחות הסטודנטים במהלך קמפיין הבחירות, הבטיח להן שאם יהיה נשיא, יבררו את האמת. ואכן, בראשית 2019 החקירה נפתחת מחדש. אבל התביעה הפדרלית לא מצליחה לגייס מנהל לצוות החקירה המיוחד. איש לא רוצה לגעת במקרה הזה, שיכול לסבך אותו עם בעלי הכוח הגדולים של מקסיקו. אבל מישהו כן מגיש מועמדות: עומר גומז טראחו. האיש שברח ממקסיקו וחי שלוש שנים בגלות בגלל החקירה העצמאית, הופך ביוני 2019 לתובע מיוחד ולראש צוות החקירה הממשלתית החדשה של פרשת איוצ'ינאפה.

עתה עומר הוא מנהל החקירה החדשה, ועובד עם אותם אנשים שניסו לטייח את החקירה הקודמת. כמה לא מפתיע, גם כעת עומר נתקל בלא מעט ניסיונות להכשיל אותו ואת החקירה. למרות ההתנכלויות, עומר ממשיך לחקור ובנובמבר 2019 נוסע לאיגואלה לפגוש מקור שהיה מעורב בהתקפה על הסטודנטים. האיש מוביל אותו למקום שנקרא באופן כה אירוני וטראגי "וואדי הקצבים". נקודה בדרך למזבלה בקוקולה שמעולם לא דובר עליה. המקור מספר ששיירי הסטודנטים נמצאים שם. ואכן, מתוך שישה שיירי אדם שמתגלים במקום, מתברר כי ה-DNA  תואם לשני סטודנטים מאיוצ'ינאפה.

פרט לגילוי הזה, למישהו במקסיקו סיטי יש אינטרס להוציא רע את הממשלה הקודמת של פנה-נייטו. לכן, באופן מפתיע, עומר מתחיל לקבל עזרה אנונימית. שורה של סרטוני וידאו שמודלפים, מתחילים לסייע לעומר להוכיח שגרסת הממשלה הקודמת הייתה שקר אחד גדול. הסרטון הראשון שמודלף, מתעד חקירה של אדם שמעונה באמצעות חשמל. הנחקר, קרלוס קאנטו סלגדו, מורה חטיבת ביניים ובעל בר באיגואלה, הוא אחד מהאנשים שנאספו לחקירה לאחר העלמות הסטודנטים. קרלוס מעונה ומודה בעל כורחו בהרג הסטודנטים. פרסום הסרטון מביא את ממשלת לופז אוברדור לשחרר את קרלוס ולמצוא לו חיים חדשים, כדי להגן עליו. קרלוס נעלם.

קייט דוייל, אותה עיתונאית שחקרה את הפרשה ופגשה את עומר בארה"ב, נחושה למצוא את קרלוס סלגדו ולהבין מה קרה כשנחקר. לאחר שנתיים של חיפוש מאומץ, היא מצליחה למצוא אותו ולהיפגש עמו. אז, קרלוס מספר מה קרה באוקטובר 2014, כשתומאס זרון ואנשי הצוות שלו, הגיעו "לחקור" את הפרשה. קרלוס מספר שב-22 לאוקטובר 2014, הוא נעצר על ידי המשטרה הפדרלית והמארינס המקסיקנים, והובל לחקירה מחוץ לאיגואלה. שם הוא מתושאל על מקום הסטודנטים, תוך אלימות שכוללת מכות וחניקה. כך במשך שעות. משם הוא מובא לבסיס צבאי במקסיקו סיטי ומעונה שוב ושוב. לאחר שהשוטרים מאיימים עליו כי יאנסו את אשתו, קרלוס מוכן להודות במה שיגידו לו. שוטרים פדרליים מגישים לו מסמך הודאה, שהוא כלל לא מצליח לקרוא ונאלץ לחתום עליו. את חמש השנים הבאות קרלוס סלגדו יבלה בכלא, עד שהסרטון יודלף ויזכה אותו.

הסרטון של קרלוס הוא אחד מחמישים סרטונים שדלפו, בהם מתועדים עינויים על ידי נציגי המדינה. בסרטון נוסף שדלף, נראה תומאס זרון מאיים על נחקר. הסרטונים מוכחים: זרון הוא ארכיטקט "האמת ההיסטורית" אותה חקירה מפוברקת שניסתה לטייח את נסיבות העלמות הסטודנטים. לעומר טראחו יש עתה מספיק עדויות כדי להוכיח שתומאס זרון טייח את החקירה המקורית. בפברואר 2020, דקה לפני הקורונה, עומר טראחו מגיש לשופט בקשה לקבל צו מעצר כנגד תומאס זרון, בגין עינויים ופיברוק החקירה. אבל עוד טרם הצו מוצא אל הפועל, תומאס זרון בורח לקנדה ומשם לארץ הקודש. קייט דוייל פונה לעיתונאי הישראלי, רונן ברגמן, לברר האם זרון בישראל. זה מצליח לאשר לה שאכן זרון מצא מחסה בישראל. תמונה אקראית של זרון שמתפרסמת ברשת חברתית, מובילה את העיתונאי אמיתי זיו, אז ב"דה-מרקר" לנסות להתחקות אחריו. זיו, ועוד כמה בתקשורת, כמו תומר גונן ועודד ירון, חושפים את דבר המצאו של תומאס זרון בישראל ואת הקשר של פגאסוס ו-NSO למקסיקו ולשחיתות בה.

נכון לרגע זה עומד צו מעצר של האינטרפול כנגד תומאס זרון. זאת לצד בקשת הסגרה שעומר טראחו והצוות שלו הגישו לממשלת ישראל. באוגוסט האחרון עומר היה בישראל, כדי לדון עם נציגים של משרד החוץ והמשפטים, בעניין הסגרתו של זרון למקסיקו. נכון לרגע זה, עמדת ממשלת ישראל לא השתנתה ולפי הפרסומים, לא הוחלט כיצד לנהוג בעניינו. לפי הפרסומים, ישראל לא מוכנה להסגיר את זרון למקסיקו, כסוג של נקמה במקסיקו על הצבעה שלה באו"ם בעניין הפלסטיני. ראוי גם שאזכיר כאן, כי לישראל אין הסכם הסגרה עם מקסיקו ויתכן שזה מקשה על התהליך.

האיש במגדל נווה צדק

עד כה, עומר גומז טראחו פתר שאלה אחת. מי היה אחראי לטיוח. אבל שאלה אחרת נותרה פתוחה. מה קרה בליל העלמות הסטודנטים? מה הביא לטבח הנורא ולהיעלמותם? שאלה שמובילה לשאלה נוספת, לא פחות חשובה, למה בכלל לטייח את הפרשה?

גרסת הממשלה במקסיקו למניע לרציחות, היא שראש עיריית איגואלה לא רצה שהסטודנטים יפריעו לו באספת בחירות. כלומר, לפי זה, ההסבר הוא דיכוי פוליטי וכי הקרטל היה רק "המבצע". אבל זה הסבר תמוה. למה קרטל שאין לו שום עניין ב"הפגנה פוליטית" על מימון בתי ספר, יבצע כזה טבח מחריד בסטודנטים? ונניח והיה קשר בין המשטרה והקרטל. הפגנה על מימון חינוך מביאה לכזאת תגובה חריפה? לרצוח ולהעלים 43 סטודנטים בגלל הפגנה? לא יותר פשוט לגרש אותם, או למנוע מהם תנועה?

נכון, למקסיקו יש היסטוריה של דיכוי סטודנטים ובשני לאוקטובר ציינו 54 שנה לטבח טלטלולקו, שבו נטבחו כ-300 סטודנטים בעת פיזור הפגנות על ידי הצבא במקסיקו סיטי. אך לרוב, המשטרה, או הצבא, אומנם ינהגו באלימות, אבל לא כה קיצונית. הסטודנטים יוכו, אחד, או שניים, יחטפו כדור אזהרה ולא מעט יעצרו ויכלאו עד שחרור בערבות. אבל לעצור אותם, להעלים אותם, ולרצוח את כולם באמצע הלילה ואז לשרוף את הגופות עד שלא ניתן לזהות אותן? תגובה כזו מצריכה טריגר רציני. מניע פוליטי הוא הסבר לא מספיק טוב.

התשובה שקייט דוייל העיתונאית נותנת למניע לטבח, טמונה בטעות טרגית שעשו הסטודנטים, מבלי לדעת אותה כלל. לא עצם זה שיצאו להפגנה הייתה הטעות, אלא כפי שהולך ומתחוור, עצם זה ש"חטפו" את האוטובוסים הלא נכונים. הסטודנטים שיצאו להפגנה הגיעו לאיגואלה והשתלטו על האוטובוסים, כדי שיוכלו לאסוף להפגנה עוד סטודנטים מכפרים אחרים. לא אירוע דרמטי, ואפילו פרקטיקה מקובלת במחאות באזור. מעשה שהוא חצי-שובבות חצי-קומבינה, שלא היה חדש לאיש בסביבה.

אבל כעת מסתבר שהאוטובוסים הללו, היו ככל הנראה, חלק מאופרציה של הברחת הרואין לאורורה ארה"ב, אותה ניהל קרטל גררוס-אונידוס. לפי ההסבר הזה, האוטובוסים שמשו להובלת הרואין שהוסתר בפגושים שלהם ונסעו "לטיפולים" במוסך באורורה, פרבר של שיקגו. משם הם חזרו עמוסים במיליוני דולרים שהוסלקו באותם פגושים. מהפרט הזה, ממשלת פנה-נייטו העדיפה להתעלם.

מארק ג'ופרי, סוכן DEA שהיה מעורב בחקירת אופרציית הברחת ההרואין הזו, שמע במקרה על טבח הסטודנטים בכתבה שקרא וחיבר את הנקודות. הוא יצר קשר עם קייט דוייל והסביר לה את התאוריה שלו. הסטודנטים האומללים חטפו את האוטובוסים הלא נכונים, אומר ג'ופרי. הקרטל חשב שמדובר בארגון יריב שמנסה לחטוף אחד, או יותר מהאוטובוסים, שאולי היו עם סחורה עליהם, ולכן תקף. סיבה כזו היא טריגר מספיק חזק מצד הקרטל כדי לבצע כזה טבח נוראי. סיבה שמזכירה מאוד את מקרה הטבח בעיר איינדה שבצפון מקסיקו ב-2011. על מקרה איינדה תוכלו לקרוא בקישור ששמתי בבלוג.

אבל איך ידעו בקרטל שהאוטובוסים נשדדו? מאיפה היה להם מודיעין בזמן אמת? כאן ניתן רק לשער. יתכן והם קיבלו מידע מהצבא, או מהמשטרה הפדרלית, שאולי היו חלק מקנוניית ההברחה ועקבו בזמן אמת אחר הסטודנטים. סיבה כזאת יכולה להסביר למה לצבא המקסיקני, לתביעה הפדרלית ולכל צמרת השלטון, היה אינטרס לטייח את הפרשה. "ועדת אמת" חדשה שהוקמה ב-2021 במשרד הפנים המקסיקני, מצביעה על מעורבות של הצבא, לא רק בטיוח הפרשה, אלא גם מעורבות בטבח ובהעלמת הסטודנטים. "ועדת האמת", על בסיס החומרים שאסף הצוות של עומר גומז טראחו, חשפה עדויות לקשר ישיר בין אנשי הצבא והקרטל. אלו התכתבו ביניהם על פעולות להעלמת גופות הסטודנטים בימים שלאחר הרצח. מאז, לפחות גנראל מקסיקני אחד נעצר באשמת הוראה לחיסול שישה סטודנטים. לפי השערות חדשות, חלק מהגופות של הסטודנטים מוסתר בבסיס הצבא באיגואלה.

בין החומרים שמצאה "ועדת האמת" היא גם חשפה עדות חדשה ומעניינת. סרט שצולם ממזל"ט של המארינס המקסיקנים, בשעות לפני שהעיתונאים ונציגי המשפחה, הובאו למזבלה בקוקולה להצגה המבוימת שהעמיד שם תומאס זרון. בסרטון נראים תומאס זרון ואנשי התביעה, כולל התובע הכללי מוריו קארם, מסדרים את הזירה. בועטים בחפצים ומבעירים מדורות. בסרטון אף מתועד רגע, בו מגיע מסוק שמרחף מעל המזבלה ומעיף חפצים לכל עבר, זאת כדי לזהם את הזירה. אם למישהו עוד היה ספק שמדובר בטיוח אחד גדול, הסרטון של המזל"ט הסיר כל ספק.

אז כן, צבא מקסיקו מעורב בפרשה. אך האם זה ייחקר כמו שצריך? ספק רב. ממשל לופז אוברדור אולי לא מטייח לגמרי, אבל כן מתערב בחקירה. מתוך 81 צווי מעצר שהוצאו למעורבים בפרשה, רק ארבעה מומשו עד כה ו-21 צווי מעצר בוטלו על ידי שופט. 15 מאותם צווים שבוטלו, היו כנגד חיילים שחשודים במעורבות בפרשה. כל זה הביא את עומר גומז טראחו, האיש ששמונה שנים נלחם להשיג צדק לסטודנטים, להתפטר מתפקידו כתובע וראש צוות החקירה המיוחד.

האם זה נכון? האם קנוניה להברחת הרואין, היא הסיבה לרצח והעלמות הסטודנטים? האם הטיוח הממשלתי חסר המעצורים, נועד להסתיר את המעורבות של הצבא וגורמי הממשל בקנוניה? לאיש אחד יש כנראה יותר תשובות וידע על כך מכולם. האיש הזה מתגורר כיום במגדל נווה צדק, שברחוב אילת 61 בתל-אביב. שמו, תומאס זרון דה לוסיו.