מה יקרה אחרי הבחירות ב-23 למרץ? לפי רוב השיח בתקשורת יש שלוש אופציות בלבד. שתי הבולטות הן הרכבת קואליציית גוש סער-ליברמן-בנט-לפיד-חולדאי עם סער בראש, או בחירות חמישיות. השלישית היא כמובן ניצחון מפתיע של נתניהו והשגת 61 מנדטים. מעבר לאלו? דממה. אבל תסריט סביר נוסף בעיניי, פחות מדובר, יש יאמרו פנטזיה, הוא התסריט של עסקת נתניהו-סער-בנט. לא, לא קואליציה להשארת נתניהו בבלפור, אלא לכניסה של סער לבלפור ופרישת נתניהו לבית הנשיא.

תסריט כזה של "פרישה לנשיאות" כמפלט לנתניהו כבר הוזכר פה ושם בשולי פרשנויות, בעיקר כחצי הלצה-חצי פנטזיה. אבל זה תסריט עם התכנות רבה יותר משמשערים. כדי לבחון אותו נתחיל מהאקסיומה הבסיסית שמניעה פה הכול – נתניהו הולך לבחירות במטרה אחת: לחמוק מהכלא. זה הכוח המניע של הפוליטיקה הישראלית והחיים בישראל בשנים האחרונות ואם זה מה שמניע את נתניהו, לא באמת משנה לו מה מגן עליו מתא במעשיהו. לא ישנה לו אם זה התואר רוה"מ או התואר "כבוד הנשיא". למעשה, בנקודת הזמן הזו, בית הנשיא, היא אופציה משתלמת יותר עבורו: שבע שנים של חסינות יציבה ולא ארבע, חסינות שלא תלויה בקואליציה, בחוק צרפתי ובמאבק מתמיד. בנוסף, זו חסינות שמבטיחה המשך מנעמי החיים על גב קופת הציבור. מה צריכה משפחת המלוכה יותר?

במציאות הנוכחית, עם מערכת פוליטית מפוצלת שקשה יותר לנהל ולשמר, האופציה של שבע שנים מפנקות במשכן הנשיא הופכת הגיונית וסבירה לחלוטין. שבע שנים בהן המשפט ידחה, תיקיו יעלו אבק בארכיון בית המשפט והזיכרון הציבורי יתעמעם. לכשיסיים את כהונת הנשיאות יהיה נתניהו לקראת גיל שמונים. או אז, אם יהיה בכלל מי שיזכור את תיקיו ויתחדשו ההליכים, ידאגו עורכי דינו למשוך אותם שנים טובות, עד איזו פשרה נוחה או חנינה שלאיש לא יהיה אכפת ממנה. פרישה לנשיאות קונה לנתניהו זמן חסינות רב יותר מכל מהלך אחר ולכן זה תסריט הגיוני וסביר מאוד.

הבעיה של נתניהו היא איך להבטיח שזה יקרה. בשיטה בה בחירת הנשיא בכנסת היא חשאית, לוותר על בלפור ולהשאיר את גורלו בידי 119 שונאיו בכנסת, הוא הימור מסוכן מדי. זה לא יקרה. אין סיכוי תגידו. נתניהו לא ייתן לחברי הכנסת את ההזדמנות החשאית לנקום בו על שנים של השפלה ומרורים. יודעים מה? אתם צודקים. אלא, אם יש דרך לנשיאות שהוא שולט בה.

כדי לראות איך זה קורה, בואו נתחיל רגע במבט על הסקרים. כן, הם בעייתיים, גרועים, לא משקפים, מגמתיים, הכול נכון. אבל זה מה יש. אלו התוצאות בסקר חדשות 12 האחרון (כממוצע משקף).

ליכוד (נתניהו): 27

תקווה חדשה (סער) : 18

יש עתיד (לפיד) : 13

ימינה (בנט) : 14

הרשימה המשותפת (עודה) : 10

הישראלים (חולדאי) : 6

ישראל ביתנו (ליברמן) : 6

מרצ (הורוביץ) : 5

כחול לבן (גנץ) : 5

גוש חרדים (דרעי-ליצמן): 16

במצב הנוכחי, אם כל חברי גוש "רק לא-ביבי" עומדים במילתם, אין לנתניהו קואליציה. לסער מנגד, בהנחה ויקבל מספיק ממליצים אצל הנשיא, יש קואליציה דחוקה של 62 מנדטים + גיבוי אפשרי של חמישה ממרצ מבחוץ, רק לשם הזזת נתניהו. אבל בפועל לסער יש יותר מאפשרות אחת לקואליציה.

בתסריט הזה (להלן קואליציה א') סער עומד בראש ממשלת ימין-מרכז-מרכז-שמאל צרה (62) שמורכבת מ 5-6 סיעות. קואליציה שבה כול ראש מפלגה (לפחות) רואה עצמו ראש ממשלה פוטנציאלי, או ראוי לפחות לרוטציה. זו קואליציה בה כל ח"כ שני דורש לעצמו "כפיצוי" מינימום שר ביטחון, אוצר, חוץ, משפטים, בכיר אחר וכמובן, את תואר ממלא מקום רוה"מ. בקיצור, חתיכת כאב ראש פוליטי. זה עוד טרם דברנו על קשת הפערים האידאולוגית הענקית שקואליציה כזו תייצג. נכון, היא תקום בשם אתגר "השיקום מהקורונה ומנתניהו" אבל לכמה זמן? שנה? שנתיים? מה יקרה כשבעיות היסוד של ישראל יתגלגלו לפתחה? נניח לרגע בצד אפשרות של אקטיביזם אמריקאי בנושא הפלסטיני, איך ידורו יחד סמוטריץ-לפיד-חולדאי בנושאי דת ומדינה, מערכת המשפט זכויות להט"ב ועוד?

אל מול קואליציה כזו, לסער יש אופציה נוספת (להלן קואליציה ב'). שכרגע נראית דמיונית, אבל ראלית לא פחות. זה תסריט הבלהות: קואליציית ימין-ימין-חרדים רחבה בראשות סער. התסריט יהפוך ראלי בשעה שנתניהו יזהה אותו כדרך שלו לעבור לבית הנשיא. נתניהו יודע שסער יודע, שקואליציה א' הרחבה היא סיוט ניהולי. פוליטית ואידאולוגית. ממשלות רחבות בניגוד למקובל, לא הפגינו יציבות ושרידות רבה בעשורים האחרונים. סער ראה מה קרה לנתניהו בממשלת "האחים בנט-לפיד". מול אופציה כזו נתניהו עשוי לפתות את סער עם ההצעה הבאה:

"…גדעון, לך על קואליציה ב'. בוא תהיה היורש שלי, בוא אמליך אותך לבלפור ולראש הימין. בתמורה, שים אותי במשכן הנשיא ביוני. קח את הליכוד, את החרדים ואת בנט. תן את משכן הנשיא. אמליך אותך לראש ממשלת הימין מלא-מלא, כולל תעודת כשרות ליכודית-חרדית. יהיו לך 75 מנדטים יציבים של ימין בלבד. בלי פשרות ובלי קריאת תיגר. נעשה סולחה גדולה ואסמן אותך כמנהיג הימין, משם תרכב חזרה לסיפוח הליכוד. לא תהיה לך בעיה. עם מהלך שכזה חבורת האפסים חסרי עמוד השדרה שנשארו בליכוד יפלו מולך על החרב. בוא גדעון, לך אל הגדולה, תשלוט בימין, תשלוט במדינה. כל מה שחלמת – סיפוח, ועדים, בית המשפט מה שרק תרצה. אעזור לך בכל. הכול בהישג ידייך…"

כך ימתיק נתניהו באוזני סער מילות פיתוי ולחשי קסם. מופרך אתם אומרים? בנט לא יסכים אתם אומרים? יהיה מרד בליכוד אתם אומרים? אתם טועים. בנט יבוא, אולי לא בשמחה גדולה, אבל יבוא. הוא יקבל את תיק הביטחון והמשפטים מלא-מלא כמו שתמיד רצה. יסרב? סמוטריץ יוביל את המון הימין הזועם נגדו על פספוס ההזדמנות ההיסטורית. מרד בליכוד? הצחקתם אותי. של מי בדיוק? עם איזה גייסות ואיזה עמוד שדרה? ברגע שמרכז הליכוד יבין שהאפשרויות הן ויתור על כס השלטון ומוקדי כוח וחזרה למדבר האופוזיציה, הם יתכנסו בשקט לרעיון ותמורת מספיק תיקים ותפקידים, יזמרו שירי הלל לממשלת הימין המושלמת בראשות סער.

זו הצעת קסם שסער לא יוכל לפסול על הסף. הפיתוי גדול מדי. זו תהיה הקואליציה היציבה, ההומוגנית והנאמנה ביותר שהוא יוכל לקבל, עם חותמת כשרות של נתניהו עצמו. בדימוי הציבורי הרלוונטי סער לא יפסיד דבר. הוא לא יפר שום הבטחה. הוא מימש אותה, הוא הזיז את נתניהו. מנגד, הוא לא יישאר עם כתם "הורג-המלך" שהדיח את אל-השמש של הימין. את בוחרי הימין לא יעניין שנתניהו עבר למשכן הנשיא בגלל דיל עם סער. סביר להניח שרובם המוחלט יאהב את הרעיון ויתמוך בו בהתלהבות. שלטון ימין מלא-מלא, מבית הנשיא דרך בלפור, משרדי הממשלה ועד היכלי בג"צ. סיוט אחרית הימים מתגשם על כנפי מצביעי מרכז מבולבלים ונאמר אמן. היש מתוק מזה יאמרו?

איך נדע שלשם מכוון נתניהו? נדע אם לאחר הבחירות נתחיל לשמוע יותר ויותר ספינים ובלוני ניסוי שמופרחים לאוויר בדיבורים על "בחירת הנשיא המתקרבת" ועל הצורך "שאת הנשיא יבחר העם" או אמירות בסגנון "די לבחירה חשאית והגיע הזמן שחברי הכנסת יראו בחירתם לעם". או אז נדע שלשם הולך נתניהו. כשאלו יפרחו באוויר יפנה נתניהו לסער ויאמר לו

"…בוא גדעון ידידי, תמיד ראיתי בך ממשיכי. החלטתי לטובת המדינה לעבור למשכן הנשיא. בוא נסגור את זה עם בנט והחרדים. בו רק תסכים שתחילה נשנה את חוק יסוד הנשיא והבחירה תהיה גלויה. יו"ר הכנסת, החבר שלנו יריב לוין, הוא מחכה שרק תגיד כן. אפשר גם, אולי להעביר את ההצבעה לציבור? מה אומר? הגיע הזמן שאת הנשיא יבחר העם! מה אתה אומר? מה דמוקרטי וטוב מזה? קדימה גדעון, בוא נשנה את החוק. מיד אחר כך נחתום על הסכם קואליציוני. אני אבחר לנשיאות (או קודם אבחר ואז נחתום), ואז אני אפנה עבורך את ראשות הליכוד ואת בלפור. אתה תכנס ואני אעבור למשכן. מבטיח שאם תבחר שוב עוד 4 שנים, אטיל עלייך את המנדט. מבטיח…"