ביום שני בערב עמד איש חלול וחסר נשמה שתהום שחורה נשקפת מתוך חליפת היוקרה שעטה, עמד ושיקר כהרגלו. נתניהו, כנוכל מיומן, עמד ושיווק לציבור מדוע "ציר פילדלפי" הוא הכותל המערבי החדש, ה"מצדה" עליה המדינה צריכה להתאבד.
מאז, רבים בתקשורת וברשתות החברתיות עסוקים בהפרכת שרשרת השקרים הארוכה שלו. טובים ממני הסבירו מדוע יהיה קל לחזור ולכבוש את הציר, מדוע היה זה נתניהו שלא טיפל בו חמש-עשרה שנה ועוד. אני רוצה לנסות, כהרגלי המעיק, להתבונן על הציר מהמבט של הכלכלה השחורה של הברחת אמצעי לחימה בציר פילדלפי, או כפי שהציג זאת נתניהו, הסיבה "הקיומית" שמצדיקה לתפיסתו וויתור על 101 אזרחים ישראלים חטופים והפקרתם למוות. אז הנה חמש נקודות על כלכלת ההברחות ב"פילדלפי":
מימון
כדי להבריח אמל"ח צריך קודם לקנות אותו. מהאירנים, מהסודנים, מהלובים, מהצפון קוריאנים. כן, אין פה צדיקים. כולם אומנם תומכים "בהתנגדות האיסלמית הפלסטינית" אבל גוזרים קופון בדרך. את המימון הזה סיפקה לחמאס עד השביעי באוקטובר קטאר, דרך צינור התשלומים המכונה בנימין נתניהו. כדי לחזור ולקנות אמל"ח, חמאס צריכה למסד מחדש תהליכים ארוכים: לגייס כסף, להעביר אותו, לתאם תשלומים ומסירה, לנהל ספרים. לעסקאות נשק צריך תקשורת מהפנים לחוץ וחזרה, אנשים שעוברים לחו"ל, מבצעים חלפנות כספים, לנסוע לטהראן ללוב, לארגן את המשלוח לתאם. עסק כמו כל עסק, רק בשחור. לכן, בשלב הראשון של העסקה וסביר מאוד להניח שבטווח הנראה לעין, חמאס לא יוכל לבצע זאת, בוודאי ללא בניה מחדש של התשתית השלטונית שלו שפורקה. שכן חמאס חזר להיות אוסף של מחבלים שבורחים בין מנהרות ומנהלים לוחמת גרילה אקראית ולא ישות שלטונית. כדי להשאיר אותו ככזה ולשחוק אותו לא צריך את פילדלפי, צריך אלטרנטיבה מדינית.
זו הנקודה השנייה שנוגעת לעניין המימון. שכן פרט למימון מקטאר, מקור מימון מרכזי של חמאס היה מעצם היותו גוף שלטוני. חמאס מימן את מפלצת הטרור שבנה באמצעות מיסוי של האוכלוסייה בעזה. החל ממיסוי מעבר בני אדם וסחורות במעבר רפיח, או במעברים עם ישראל, ועד גביית דמי חסות בשווקים ועוד. לכן שוב, אלטרנטיבה שלטונית לחמאס ולא שליטה בפילדלפי, היא הדרך הנכונה להבטיח שההשגים של המלחמה לא יבוזבזו. בכל מקרה, בעסקה מובטח כי חמאס לא ישלוט בציר פילדלפי ואין בעסקה משום להחזיר את שלטונו על עזה. למעשה מוסכם עם ארה"ב והקהילה הבינלאומית שחמאס לא ישוב לשלוט בעזה. וגם אם נניח שחמאס, לזמן מה, נניח למשך חצי שנה של עסקה שתשיב את כל החטופים, ישוב להתהלך כשליט בעזה, הוא יהיה שליט חסר כול. אין בעזה פעילות כלכלית ומסחרית אמיתית, עזה חרבה. אין בה באמת חיי מסחר וכלכלה מתפקדת, אין מעבר סחורות שניתן לגבות מהן מס, וכל ניסיון למסות את האוכלוסייה העזתית שהפכה לעם של פליטים חסרי בית, רק תגביר את השנאה לארגון, עניין שבפני עצמו יכול לשרת את ישראל. לכן ההתעקשות של נתניהו על פילדלפי היא רק הסחת דעת מכך שאין לו באמת יעד ברור למלחמה הזו.
תשתית המנהרות
יאמרו חסידיו של האיש חסר הנשמה "אם לא נהיה בפילדלפי יחזרו להבריח במנהרות". על פניו, זו בהחלט בעיה. אבל נכון לעכשיו רבות מהמנהרות שתחת הציר טופלו, בוודאי אלו הגדולות והמשמעותיות. "הם יבנו מנהרות חדשות" יטענו שוב חסידי הכת שמאחורי מכונת הרעל. ובכן, כדי להכשיר מחדש מנהרה, בטח כזאת שחוצה את הציר ובוודאי שתהיה משמעותית, לוקח זמן וכסף. לעניין הכסף התייחסתי. ואכן יתכן וחמאס ימהר מיד עם חתימת העסקה לפנות ולנסות להכשיר מחדש את מנהרות ההברחה. אבל ללא מימון לשלם לחופרים, ללא בטון לייצור דיפונים וללא רכישת מערכות תומכות (חשמל, מים, אוורור), הסיכוי שיוכלו לבנות מחדש מערך מנהרות חוצה משמעותי שיאפשר קצב הברחות משמעותי, הסיכוי לזה הוא אפסי. פרט לכך, גם אם ימצאו את כל האמצעים והמימון לאלו, מה שיקבע בפועל הוא קצב עבודת החופרים, ועבודת חופרים מצריכה מערך שלם מסביב: מפעלי מלט, משאיות לפינוי חול מהחפירה מערך הסתרה, תצפיתנים, שומרים ועוד. כל אלו דברים שיוצרים חתימה מודיעינית ויוכלו לשמש "תיק הפללה" שיבנה לישראל לגיטימציה לשוב ולפעול בעזה לאחר השבת כלל החטופים. בקיצור, את תשתית המנהרות ב"פילדלפי" שחמאס בנה במשך עשור וחצי, צה"ל פרק בארבעה חודשים. הוא לא ישקם אותה לא בשישה שבועות וגם לא בשישה חודשים.
הלוגיסטיקה של מעבר רפיח
אם לא במנהרות, יאמר עדר השוטים שקונים את הסחורה הבאושה של נתניהו, אז אמל"ח יעבור דרך מעבר רפיח. נכון, זו בהחלט אפשרות. רק שאמצעי לחימה הם סחורה עתירת נפח להברחה. קל אולי להבריח רימונים, תחמושת קליעים וחומרי נפץ, אבל טילים, מערכות נ"ט, בוודאי בכמויות, זה כבר עניין מסובך יותר. נכון שאת כל אלו אפשר להעביר במנהרות, אבל אלו צריכות להיות מנהרות גדולות ויציבות יחסית ונכון לעתה כאמור, לא אמורות להיות כאלו ב"פילדלפי". כך נותרת האפשרות של הברחה עילית דרך מעבר רפיח. אבל בשביל זה צריך עומס. כלומר עומס תעבורה. כי העקרון של כלכלה שחורה הוא שהיא מנצלת את הפער בין יכולת הבידוק לשטף כמות הסחורה ומעבר האנשים ומנצלת לשם כך גם קיומם של אנשי ביטחון מושחתים. וכרגע, או לפחות בטווח הזמן הנראה לעין, אין את התנאים האלה. נכון לעכשיו ולפחות לתקופת ההסכם, ישראל מבצעת בידוק לסחורות הנכנסות לעזה ממצרים. גם בהמשך, יחד עם האמריקאים, יהיה אפשר לפקח על מעבר הסחורות, ומאחר וכרגע כלל לא מדובר על כניסת סחורות שהן משהו, פרט לסיוע הומניטרי, אין גם "עומס תעבורה" שיכול לשמש כסות להברחות בהיקף רחב. בכל אופן, ישראל יכולה וצריכה להתעקש שעד השבת כלל החטופים לא יחודש שום סחר עם עזה, למעט סיוע הומניטרי מוגבל. רק שלשם כך ישראל צריכה להיות מתואמת היטב עם ארה"ב והמצרים, עניין חשוב פי כמה מעוד עמדת שמירה על ציר "פילדלפי". אבל (גם) את זה נתניהו מוכן להקריב עבור הסיכוי שהכשלת העסקה תאפשר לטרמפ להיבחר ולו עצמו לשרוד בראשות הממשלה.
הלוגיסטיקה של האחסון והייצור:
תזכורת: עזה חרבה ומפורקת פיזית. לעובדה הזו השפעה מהותית על היכולת של חמאס לשוב ולהתעצם, גם אם יתגבר על כל הגורמים שציינתי עד כה. גם אם יצליחו להבריח חנ"מ ואולי קצת רובים ותחמושת ואפילו כמה טילים, איפה בדיוק יאחסנו אותם? איך ישנעו אותם בתוך הרצועה מצפון לדרום? על איזה צירים? כן, צה"ל ייסוג מפילדלפי ועוד חלקים ברצועה. אבל אם חמאס רוצה להיערך מחדש כארגון היא צריכה תשתית חיים: מחסנים, בתים, מפעלים, מבני ציבור ומעל לכל, תשתית של שליטה אפקטיבית. אין היום בעזה שום דבר מכל אלו. עזה היא אתר פסולת בניין אחד ענק ואין בה גורם משילות אחד, בין היתר כי נתניהו ממאן להציע חלופה לחמאס. אז נניח ויצליחו להבריח משהו, איפה ימוקמו סדנאות הייצור? מניין יספקו להן חשמל? נכון, הצורך מוצא פתרונות. אבל אם זה היה אתגר קשה לחמאס בזמן ששלטו כריבון בחסות נתניהו, כיצד יוכלו לעשות זאת ברצועה שהפכה כמעט בלתי אפשרית למחייה? למשך זמן העסקה, בוודאי בשלב הראשוני שלה וסביר מאוד שלטווח השנים הקרובות, עזה תהיה עסוקה בניסיון לשרוד את החורבות שנותרו ממנה. שיקום? איש לא מדבר על כך. שיקום עם חמאס? לא על הפרק. אבל בשביל זה צריך חזון מדיני. נתניהו לא מציע אחד כזה.
נתניהו מפחיד באיומים על "התעצמות חמאס" והולם בתוף השיווק הרקוב מוסרית שלו ומצהיר ש"ציר פילדלפי הוא ציר ההתעצמות של ציר הרשע". איזה סוכן פחד ממולח. חבל שלא חשב על הסלוגן הזה לפני חמש-עשרה שנה ועשה משהו לטפל בו. בכל מקרה, הברחת אמל"ח זה נחמד, אבל כדי להתעצם באמת חמאס צריכים לבנות תשתית ייצור עצמית. מי שמכיר את החימוש של חמאס יודע שהרבה ממנו מבוסס על יצור עצמי. הרימונים, מטולי ה-RPG ובוודאי הרקטות מהסוגים השונים ואפילו חומרי הנפץ, הם "תוצרת עזה". כדי לבנות את אלו חמאס צריך ברזל ופלדה, בעיקר בצורת צינורות מתכת לרקטות, מכונות עיבוד שבבים ואחרות וכמובן בטון למנהרות וחומרים כימיים ליצור חומרי נפץ, או למעשה, כל מה שנכנס תחת ההגדרה של "חומרים בשימוש דואלי". שום דבר מזה לא אמור להיכנס לרצועה, לא בתקופת העסקה ולא עד שיוחלט על עתיד שיקום עזה. אין סיבה להישאר על פילדלפי כדי למנוע את כניסת כל אלו, כי את אלו נתניהו כבר אפשר להכניס לעזה ישירות מישראל לאורך חמש עשרה שנות כהונתו.
קורבנות קידוש האשם
בשורה התחתונה העלאת ציר "פילדלפי" לרמת הקדש לאומי, היא עוד עיסוק של נתניהו בטפל בזמן שהסיכונים האסטרטגיים על ישראל מתעצמים. אבל זה לא חדש. נתניהו הקריב שוב ושוב את ביטחון ישראל עבור הישרדותו בשלטון. הוא עשה כך בשכנוע שלו את טרמפ לצאת מהסכם הגרעין ללא אלטרנטיבה ברורה, עשה זאת בקידום המופקר של ההפיכה המשטרית, עשה זאת בהתרפסות שלו מול פוטין והנטישה המוסרית והאסטרטגית את אוקראינה, ועושה זאת גם עתה. הוא נוטש מוסרית ערכית את החטופים ואת האתוס הציוני ומקריב אותם כקורבן-עולה עבור ציר מטופש שהישארות עליו לא תקדם אף אינטרס אסטרטגי של ישראל. הישארות על ציר "פילדלפי" תערער עוד יותר את יחסינו עם מצרים וארה"ב, עוד נכסים אסטרטגיים חיוניים שנתניהו מקריב, ותחליש את היכולת להתמודד עם אירן. בזמן שחיילי צה"ל יאבטחו ציר של חולות נודדים, אירן תגביר את הברחות הנשק ברחבי האזור, בדגש על ההברחות דרך ירדן לגדה המערבית. כך, במקום לצאת מ"פילדלפי" וללכת לעסקה שתשיב ישראלים חפים מפשע הביתה ושתאפשר לנו לעבור ממגננה להתקפה אסטרטגית על אירן, באמצעות חיזוק קשרים בזירה המדינית ומלחמת צללים נגדה, נשאב למלחמת התשה חסרת תועלת של הגנה על ציר שאין בהישארות עליו דבר, פרט להקזת דם מתמשכת שכל תכליתה אחת – ביטחון קואליציית הדמים ושרידותו של נתניהו.