אבא אבן דה לה-שמאטע

בשבוע שחלף זכינו למנת נחת מדינית. "הזוג המלכותי" התקבל בכבוד והדר באימפריה הברזילאית הקורסת. כתבים מדיניים, עם כנראה קצת יותר מדי קאשסה בגוף, דיווחו על הישגים מדיניים פורצי דרך של רה"מ נתניהו. הנה, אחרי שכבשנו את גוואטמלה, אוטוטו עוברת שגרירות ברזיל לירושלים, ובין פגישה עם מזכיר המדינה פומפאו לתיווך מחלוקות בין ארה"ב והונדורס, נתניהו הופך את ישראל למעצמה בין לאומית. ממש אבא אבן בן זמננו. עם כזה רקורד אפשר שאחרי תקופת הצינון המתקרבת "במעשיהו" ימונה למזכ"ל האו"ם.

מה קרה פתאום שאמריקה הלטינית הפכה ל-BFF החדשה של מדיניות החוץ הישראלית? מה עושה את נתניהו למצרך מדיני כה מבוקש? ההסברים של התקשורת הישראלית חוזרים על עצמם כמו מסטיק לעוס: ההייטק הישראלי, הנשק הישראלי, ישראל תפתור לברזיל את בעיות הביטחון, אנחנו הכי-הכי בעולם. בהתרשמות שלי, למעט אמיר תיבון "בהארץ" נראה שהרוב מפספסים את המצרך העיקרי שנתניהו מציע כיום לעולם: האוטו-אנטישמיות שלו כמוצר עובר לסוחר.

למה אני מתכוון? ובכן, אם הייטק, עסקאות כלכליות ונשק הם ההסבר הבנלי לאטרקטיביות נתניהו, הרי שהתמונה הייתה צריכה להיות הפוכה. ישראל הייתה צריכה להיות זו שמחזרת אחר מדינות ולא המחוזרת. ומאחר ודיפלומטיה לא שונה מכל סחר-מכר אחר של פשרות, המתווך בין רצונות ויכולות, יש משהו מוזר במצב הזה, שנראה ממשי, שבו נתניהו הוא הסחורה החמה על מדף הדיפלומטיה העולמית.

כדי להבין מה היא הסחורה המדינית שהופכת את נתניהו "למותג" דיפלומטי בינלאומי, צריך לעצור רגע ולדבר על גוואטמלה. גוואטמלה, אהובתנו גואלת ציון, מעבירת השגרירויות השנייה לשמה, מסבירה יותר טוב מכול את הסחורה שמוכר נתניהו. נכון לעכשיו, אם נתעלם מהמהלך המדיני החצי אפוי של אוסטרליה ומסיבוב הפרסה של פרגוואי, גוואטמלה היא השנייה והיחידה בעולם שהעבירה את השגרירות לירושלים. השאלה המסקרנת היא למה? ובכן, הנה סיפור שמסביר זאת.

לקצץ את כנפי הקאצ'אל

גוואטמלה נמצאת מזה שנה ויותר בסוג של משבר חוקתי. הנשיא הנוכחי, ג'ימי מוראלס, החבר של נתניהו שהעביר את השגרירות לירושלים, נאבק בכל דרך אפשרית, כולל  התעלמות מהוראות בית המשפט העליון, כדי לחסום ולבטל את פעולת ה-CICIG, וועדת החקירה המיוחדת של האו"ם שנועדה לסייע לרשויות אכיפת החוק במדינה להיאבק בשחיתות. מדוע? ובכן כי מוראלס עצמו על הכוונת של וועדת החקירה אחרי שאחיו והבן שלו כבר נתפסו על ידה ואמורים לעמוד למשפט. מוראלס ואנשי מפלגתו נמצאים תחת חקירה בגין שחיתויות הקשורות למימון קמפיין הבחירות של 2015 באמצעות קשרים לקרטלי סמים. מוראלס שכרגע נהנה מחסינות נשיאותית, בעיקר חושש מכוונת התובע הכללי לבחון אם יש די ראיות להסרת חסינותו (מממ…מצלצל מוכר).

קאצ'אל הוא שם הציפור והמטבע הלאומיים של גוואטמלה

ה-CICIG נוסדה ב-2007 כחלק ממאמצים לבניין מוסדות חוק ומשפט יציבים בגוואטמלה וסייעה מאז למערכת התביעה במדינה במאבק בשחיתות השלטונית ובפשע מאורגן. הוועדה הייתה הצלחה אדירה וזכתה לאהדה ותמיכה ציבורית גדולה ואחראית לשליחת הנשיא הקודם, פרז מולינה לכלא. בתחילה מוראלס ניסה לצמצם את כוח הוועדה דרך פניות למזכ"ל האו"ם וכשזה לא עבד, ניסה לגרש את איבן וולסקז, משפטן קולומביאני מוערך שעומד בראש הוועדה. בהמשך, הוא פיטר שר פנים שהיה קואופרטיבי מדי עם הוועדה ומינה אחר, שהחל פועל לחסום שיתוף פעולה עם הוועדה. עם כזה רקורד של פגיעה בשלטון החוק, קשה שלא להבין מדוע נתניהו התאהב בו.

למרות מאמצים אלו, מוראלס הבין שבלי להתקרב לארה"ב הוא לא יצליח להכשיל את הוועדה, ולכן כבר ב-2017 שכר חברת לוביסטים מקורבת לסגן הנשיא פנס ב-80 אלף דולר לחודש לשיפור היחסים עם ארה"ב. המאמצים הניבו פרי ולקראת אביב 2018 החלו רוחות אוהדות לנשב בבית הלבן. מה קרה אז? ניחשתם נכון, ארה"ב הודיע שתעביר את השגרירות וחיפשה תומכים למהלך. האם מוראלס זיהה את פוטנציאל התגמול לבדו, או שמא היה מי שרמז לו שבתמורה להעברת השגרירות יהיה מי שישכנע את ארה"ב לתמוך בו במאבק להחלשת ה-CICIG? שאלה טובה.

בכל מקרה, זה עבד לו. בסוף אוגוסט האחרון מוראלס הודיע שלא יחדש את מנדט ה-CICIG לפעול בשטח גוואטמלה, ועשה זאת מוקף בשרי ממשלה ובאנשי צבא ומשטרה, בהם בלטו אנשי קאיביליה לשעבר, אותן יחידות עילית שהיו אחראיות בעבר למעשי טבח אכזריים במלחמת האזרחים שהחריבה את גוואטמלה בתקופת המלחמה הקרה. הנאום של מוראלס היה התקפה אגרסיבית על מערכת החוק והמשפט והוא האשים את הוועדה "בטרור משפטי ובאכיפה בררנית מוטה אידאולוגית" (היי, גם זה נשמע מוכר!!!). שעות קודם לנאום הקיפו ג'יפים חמושים במקלעים ועליהם חיילים עוטי מסכות סקי את מתחם משרדי הוועדה והטילו סגר שנמשך מספר שעות. המסר עבור רוב תושבי גוואטמלה היה ברור. או שהוועדה תבוטל, או שהקאיביליה יחזרו להסתובב עם מאצ'טות ברחובות. אז פלא שאלפים מתושבי גוואטמלה המבוהלים עזבו את בתיהם והתחילו לנדוד בשיירת פליטים צפונה?

תעוד הג'יפים שהקיפו את המתחם ה-CICIG

התנהגות כזו לא הייתה יכולה להתרחש שנתיים אחורה. כשהנשיא הקודם, פרז מולינה ניסה לבצע מהלך דומה סגן הנשיא אז, ג'ו ביידן, איים להפסיק את הסיוע האמריקאי לגוואטמלה. אבל תחת הליצן הכתום בבית הלבן שליטים אוטוריטריים אנטי דמוקרטיים מרגישים עצמם משוחררים להפעיל יד קשה נגד כל התנגדות.  יתרה מזאת, מזה כמה חודשים רפובליקנים כמו מרקו רוביו פועלים לערער את מעמד הוועדה והקפיאו כספי מימון שיועדו לה. ובכן, מה הייתה התגובה של ממשל טראמפ להודעת מוראלס בסוף אוגוסט? ציוץ תודה של  מזכיר המדינה פומפאו, שרק העיד על הבלגן החוגג בממשל, שעה שמשרד החוץ הוציא במקביל הודעות סותרות נגד מוראלס. ההתנהלות הזו רק הגבירה את הביטחון העצמי של מוראלס שחזר להיאבק בראש הוועדה והחל גם להתעלם מפסיקות בית המשפט העליון והביא את גוואטמלה לסף משבר חוקתי.

מגוואטמלה להונדורס

אם המקרה של גוואטמלה מלמד משהו על הסחורה המדינית שנתניהו מוכר, המקרה של הונדורס מאושש את הדפוס. מה מקבל אורלנדו הרננדז, נשיא הונדורס, שהבטיח השבוע להעביר את השגרירות? בתקשורת נטען שנתניהו מתווך בינו לבין ארה"ב שכועסת על הרננדז בנושא הפליטים. תסלחו לי, זה בולשיט. לא קונה את זה. הבעיה בהונדורס היא לא חוסר פעולה של הממשלה כנגד מהגרים, אלא הפעולות שלה כשלטון נעדר לגיטימיות שנבחר בבחירות ספק דמוקרטיות, כפי שקובע ארגון מדינות אמריקה ופועל ביד קשה כנגד מתנגדי המשטר. מה גם, שהרננדז נחשב לבן ברית מרכזי של ארה"ב במדינות מרכז אמריקה וכבר נפגש בעצמו מספר פעמים עם סגן הנשיא פנס.

אז מה מוכר נתניהו להרננדז בהונדורס? כנראה את אותו שטיק של חבילת "גישה בלתי מוגבלת לבית הלבן" וסיוע בהלבנת חטאים וחיסול איומים משפטיים שמכר למוראלס בגואטמלה. בהונדורס פועל מאז אפריל 2016 ה-MACCIH, גוף משפטי דמוי CICIG למאבק בשחיתות, מטעם ארגון מדינות אמריקה, שהרננדז היה שמח אם היה נעלם לו מהפרצוף. האם הבטיח נתניהו להרננדז בהונדורס אתנן של סיוע להחלשת ה-MACCIH בתמורה להעברת השגרירות? האם היה מעורב בהחלשת ה-CICIG בגוואטמלה? אין לי מושג. אבל רצוי שהכתבים המדיניים יציבו שאלות בנושא מול ראש הממשלה, משרד החוץ, והשגרירויות בגואטמלה ווושינגטון. סימן אפשרי שעשוי לרמוז שכן, יהיה אם הרננדז יחריף את המאבק שלו נגד ה-MACCIH וינקוט בקו דומה למוראלס.

מרכולתו של הסוחר מבלפור

פעלתנות מדינית זו של נתניהו במרכז אמריקה, מראה מה היא הסחורה המדינית שמשווק הסוחר מבלפור. ולסחורה הזאת יש ריח מוכר. ביחסי ישראל עם אירופה כבר התרגלנו שנתניהו סוחר בזיכרון השואה תמורת אתנן מדיני די עלוב. ועכשיו, אם לא היה די בכך שמכר לפולנים ולהונגרים קילו אפר מחנות השמדה בתמורה "לאצבע בעין" לאיחוד האירופאי, עתה נתניהו סוחר בדימוי האנטישמי של היהודים כמושכים בחוטים בוושינגטון כמוצר מדף מדיני. הרננדז, מוראלס, בולסנרו, דוטרטה אורבן ואחרים, עד לאחרונה מצורעים א-ליברליים בעיניי וושינגטון, רואים בנתניהו את הגרסה המודרנית של "היהודי זיס", יועץ חרש הנכנס ויוצא בחצר המלך-המטורף, שמסוגל לשנות עבורם במתק שפתיו את מדיניות החוץ האמריקאית. לא הייטק, לא עסקאות כלכליות ולא נשק הם רוצים ממנו, המצורעים הא-ליברליים רוצים שיכשיר אותם ויביא אותם אצל שולחן הפריץ.

זו היא מרכולתו של הסוחר מבלפור. סחר מכר בדימויים אנטישמיים. נתניהו אימץ בחדווה את הדימוי הזה וחי אותו בחדווה מדינית. נתניהו אימץ באופן מלא את הפרדוקס האוטו-אנטישמי והוא חי בתוכו, מפיץ אותו כנגע רע בבית ובחוץ. מספיקה ההשתלחות שלו ושל בנו יאיר בג'ורג סורוס כדי להבין עד כמה מאמין נתניהו בתקפות התאוריה האנטישמית ועד כמה הוא מוכן למנף אותה לצרכיו, משל הייתה זו איזו גאונות מדינית צ'רציליאנית או קיסינגריאנית.

לנו רק נותר לשאול, בעבור מה? בעבור איזו תועלת סוחר נתניהו בדימויים אנטישמיים? בעבור הזקפה הלאומית? או בעבור תדמית המדינאי דה-לה שמאטע לכרזות תעמולת הבחירות המתקרבות. קוצר הראייה המדיני של נתניהו הופך את ישראל לשותפה לפשע של המשטרים הנאלחים של העולם. התקשורת והציבור צריכים לכן לשאול, מה יקרה כשלא תהיה לו סחורה למכור? מה יקרה בעוד שנתיים, או חלילה שש, כשטראמפ יעלם מהבמה. מה יקרה כשמתישהו, בדרך זו או אחרת, יתחלף השלטון בגוואטמלה בהונדורס ובמדינות אחרות? הו אז, אנחנו נשאר רק עם הבושה של זכר שיתוף הפעולה עם השחתתן.