גאופוליטיקה אמריקאית בעידן טראמפ – חלק ב'

הפרק הקודם הציג את עקרונות הסדר הניאו-ליברלי שהנהיגה ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, ואת השינויים והמגמות שהתפתחו בו בעשור וחצי האחרונים. בפרק הנוכחי מוצגת תפיסת עולמו של טראמפ את הסדר הזה וכיצד תפיסה זו, לצד אופיו כאדם, מכתיבים את אופי מדיניות החוץ שיוביל.

מדיניות החוץ והביטחון האמריקאית תחת טראמפ

בהכללה ניתן לומר, שממשלים אמריקאים עצבו את גישת ארה"ב לזירה הבינלאומית דרך האופן בו קבעו עמדה ביחס לשאלות יסוד, כגון: גובה ההוצאה הצבאית, מידת המחויבות לבריתות, הקף הסיוע הלא-צבאי במדיניות החוץ, מעורבות ביוזמות (למשל תהליך שלום) ועמדה ניצית, או יונית כלפי יריבות קוראות תיגר. התשובה לשאלות אלו והנכונות הממשית לגבות אותן במשאבים, היא האופן בו ניתן להבין ולדעת לאן פנה כל ממשל במדיניות החוץ שלו. אלו הן גם השאלות שיקבעו לאן הולך ממשל טראמפ. ראוי לזכור שממשלים נכנסו עם אג'נדה מסוימת ולא אחת, אל מול אילוצי המערכת, נאלצו "לחשב מסלול מחדש". לכן ההנחה שטראמפ יהיה בהכרח בדלני מוקדמת.

לאור זאת, את תמצית השקפת עולמו ניתן לסכם כך: לתפיסתו של טראמפ, הסכמי סחר ומחויבויות ביטחוניות אמריקאיות בעולם, הפכו את ארה"ב "לפראיירית" עולמית (בעיקר במערב) שכולם אוכלים חינם על חשבונה, ורוכבים חינם על גבה: מהשקפת העולם הזו נגזרו ההבטחות הבאות במדיניות החוץ (עיקריות):

  1. ביטול הסכמי סחר חופשי – בדגש על NAFTA והסכם ה-TPP והחלפתם בשורת הסכמים בילטרליים.
  2. נסיגה מהתחייבויות לבריתות – למשל נאט"ו וההצהרה שמדינות כיפן וקוריאה יצטרכו לשלם על הנוכחות האמריקאית.
  3. נטישת הסכם האקלים של פריז – בטענה שמפלה את ארה"ב וחוסר אמון בטענות המדענים.
  4. בניית חומה עם מקסיקו ומכסי מגן של 35%
  5. התקרבות לרוסיה ושיפור היחסים אתה
  6. תוקפנות ואגרסיביות כלפי סין – גם צבאית וגם כלכלית על ידי מכסי מגן והגדרתה כמעוותת שערי מטבע
  7. ביטול הסכם הגרעין עם אירן
  8. חיסול דאע"ש

אופי מדיניות החוץ של טראמפ

טראמפ מצטייר כפוליטיקאי בלתי חזוי, בלתי צפוי, שלא נכנע לתכתיבים ולנורמות המקובלות בעולם הפוליטי, יחד עם אופי אגרסיבי ואוטוריטרי. יש שמייחסים את זה להפרעות אישיות ולדפוס העסקי שהתפתח אצלו בעולם הנדל"ן. אך אפשר גם לראות בזה סוג של מדיניות (עסקית בעבר) ופוליטית בהווה שמשרתת אותו מבית ומחוץ. ולכן מאפיינים עיקריים במדיניות החוץ שלו יהיו, להערכתי (המאוד זהירה):

  • עמימות וחוסר וודאות כמנגנון הרתעה – יש הטוענים שזה מהלך מחושב מראש, לייצר תודעה של "אף אחד לא ידע מה אני באמת מתכוון לעשות" כסוג של מנגנון מו"מ והתרעה. התנהגות זו גורמת ליריבים (בעבר עסקיים וכיום פוליטיים ומדיניים) לחשוב פעמיים לפני נקיטת צעדים. בנוסף, זו עמדה שמדינות ויריבים במערכת לא היו רגילים לה מארה"ב.
  • "תפגע בפר" – קעקוע סמלים בפוליטיקה הפנימית ובזירה הבין לאומית, כדי לשדר שהוא לא כבול לכללי הפוליטיקה, או הדיפלומטיה המסורתית. גם הלך הרוח הזה משרת אותו פנימה (להרתיע יריבים פוליטיים ואת התקשורת) והחוצה, כלפי יריבים עתידיים (סין/רוסיה/צפון קוריאה/אירן). במקביל, זה מאפשר לו לצמצם מחלוקות מסוימות בזירה הבין לאומית, כמו זכויות אדם שלא חשובות לו, ובכך לסגור פערים מול רוסיה ומדינות אחרות, שמול אובמה אלו היו אבני מחלוקת מרכזיות.
  • אגרסיביות – אפשר לציין שזה סוג של מנגנון הרתעה (אולי מחוסר ביטחון?) אבל מנגנון המעיד על נכונות שלו להפעיל כוח – זה יכול להיות דרך סחיטה כלכלית למשל (במאבק על הסכמי סחר?) לטובת מה שהוא תופס כאינטרסים צרים אמריקאים, על חשבון צמצום הקף שת"פ במערכת.
  • אמינות/אחריות מוגבלת – זה מנגנון שנועד לאפשר גמישות ומרחב פעולה. הקרנת חוסר מחויבות מונע מאחרים שייקחו אותך כמובן מאליו. לכן טראמפ מנגד כל כך מעריך נאמנות (מצד המנגנון שלו). מחויבות מוגבלת היא גם התפיסה שמונעת ממנו להיות כבול למסורות ודימויים מקובלים בפוליטיקה.
  • ראיית עולם של משחק סכום אפס – מבחינתו זה הכול או כלום. הכול כשר בדרך לניצחון. לכן הוא מתעניין רק ברווח שלו (ושל ארה"ב) בלבד ולא ברווחים משותפים (גם אם ארה"ב מרוויחה קצת פחות באופן ישיר). מעניין אותו רק מה שיכול להיות מוצג כניצחון, לא האם עובדתית זה אכן מייצר הישג בפועל.

בתמצית: האופי של טראמפ מכתיב גישת מדיניות חוץ ששמה דגש על הצורך להיות בלתי צפוי, בלתי אמין, אגרסיבי, מערער הסדרים ומחשב סכומי אפס. זה לא סתם הלך רוח, גם אם זה לא מתוכנן כך, זה מייצר אופי מדיניות שיש לו דפוס חוזר. עבור ארה"ב והעולם השאלה החשובה היא, האם סוג ההתנהלות הזה יחריף את המתח העולמי או יצמצם אותו?

המשמעויות הבעייתיות לפוליטיקה העולמית העדכנית

הדיפלומטיה הבין לאומית היא יותר מכללי נימוס. היא מערכת תקשורת גלויה וסמויה שנועדה לגשר על הסביבה חסרת הסדר אותה מהווה העולם. הפוליטיקה העולמית עוסקת בהעברת קבלת ופרשנות מסרים, ובפוליטיקה העולמית מקבלי החלטות מעבירים ומפרשים מסרים לפי דפוסי העבר. עם כניסת טראמפ לסביבה הזו נוצר משהו לא מוכר שמגביר אי-וודאות וחוסר סדר, ולכן הסגנון שלו יחריף דילמות גלובליות בכמה היבטים בעלי השלכות:

  1. אי הבנות גוברות – האם בהכרח מדינות וגופים יזהרו בפעולתם במערכת בגלל אופי ההתנהלות שלו? האם בהכרח כל מקבלי ההחלטות ידעו להבין ולהגיב נכון? יש מדינות, או מנהיגים (סין למשל) שלא יירתעו בהכרח מלהפגין אגרסיביות חזרה, שכן זה עשוי לשרת אותם בבית (אנחנו בעידן של עלייה בלאומנות להזכירכם).
  2. הנכונות לפגיעה וזלזול בנורמות וסמלים כפגיעה עצמית ביכולות – סמלים בינלאומיים אלו הם ברובם תוצר עבודה אמריקאית בת עשרות שנים, שנועדה לקדם אינטרסים אמריקאים. מעבר להיותם כללים, הם גם כלי עבודה. למשל קרן מטבע והבנק עולמי הם מנגנונים כלכליים שמייצבים מדינות במשבר. אם טראמפ מרסק אותם, או מאבד שליטה בהם, כיצד ייעזר בהם להתמודד עם משברים כמו התפרקות וונצואלה, או קריסה של מקסיקו? ההשפעות של אירועים שכאלו לא נשארים בתחומי ארה"ב.
  3. התנהלות עסקית שלא הולמת את סביבת המערכת – שימוש בחוסר אמינות, אחריות מוגבלת, משחק סכום אפס וכוחנות לא נכונה לעולם הדיפלומטי. כל אלו הם אלמנטים שמהווים מכשלה לבניית בריתות והסכמים כלכליים, או אחרים. כדי לקדם עסקאות טובות צריך רווח לשני הצדדים, לא רק לך. בעולם העסקי משחק סכום אפס אולי מביא לתוצאה של חוסר השגת הסכם או הסדר, ואז פשוט לא קורה כלום. אבל במערכת הבינלאומית חוסר הסדר היא גם תוצאה, רק שמשמעותו של "אין עסקה" היא לא רק חוסר רווח עתידי, אלא הפסד של רווחי עבר. בנוסף, לא ברור מה הם היעדים-רווחים שטראמפ מנסה להשיג. למשל, מה יכולה להרוויח ארה"ב מהגעה להבנות עם רוסיה על חשבון מדינות אחרות? מה יש לרוסיה להציע? (בתמורה להסרת סנקציות למשל) כרגע זה נראה יותר כפייסנות מול תוקפן, מאשר רווח ברור. נקודה נוספת חשובה. מה קורה כשנושאים מסוימים לא מקובלים על הצד השני כברי מו"מ (עמדת סין ביחס לטאיוואן למשל). האם זו לא העלאת מחירים בשלב מוקדם מדי בנושא רגיש מדי שלא בטוח שיש נכונות לדון בו כלל מצדם?

בתמצית, אם הכול סחיר ופתוח למשא ומתן בדיפלומטיה הטראמפיאנית – למה שמישהו בכלל יאמין לך ויחבור אלייך?

בחלק הבא (ג') – מגבלות ומכשלות מבית.

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.