המגזין המקוון פוליטיקו פרסם אמש כתבה ארוכה ומפורטת אודות מה שמתואר כמחדל של ממשל אובמה. הכתבה צובעת את הממשל כמי שמכר את האינטרסים האמריקאים במלחמה בסמים לטובת קידום הסכם הגרעין עם אירן. לפי הכתבה "קסנדרה" מבצע רחב של הסוכנות למאבק בסמים, ה-DEA, בשיתוף גופי ממשל אחרים, שותק וחוסל כדי לרצות את האירנים במטרה לקדם את חתימת הסכם הגרעין עם אירן. האשמות בכתבה הן כה חמורות, עד שהן בגדר קונספירטיביות. כמי שמכיר את הנושא וקרא לא מעט דוחות על הפעילות של ה-DEA בתקופת ממשל אובמה ועל מדיניות המלחמה בסמים של הממשל בכלל, חיפשתי הוכחות לנטען בכתבה, אבל כל מה שמצאתי היה אוסף האשמות מצד סוכנים לשעבר ב-DEA ובסוכנויות אחרות, לצד הצגת מסמכים שרובם ידועים וגלויים בתחום, חלקם הגדול משימועים שערך הקונגרס תקופתית בנושא המלחמה בסמים.

התחושה הקונספירטיבית שעולה מהכתבה מתחזקת ככל שמתקדמת הקריאה בה. הקו הקונספירטיבי שעולה ממנה הוא דבר מוכר שקפץ לי לראש, בעיקר כשאני נזכר בהיסטוריה התקשורתית של ה-DEA והשימוש שהסוכנות הזו עשתה בעבר בתקשורת, כדי לקדם את האינטרסים הבירוקרטיים שלה. לכן לטעמי, יהיה זה נכון יותר להתייחס לכתבה בקונטקסט של התגבשות הממשל החדש בבית הלבן. ממשל טראמפ, לפחות הצהרתית, שם את אירן בראש מעיניו ונראה כמי שנחוש, לפחות ברטוריקה, לרדוף אחרי אירן. עבור סוכנות כמו ה-DEA ועבור גורמים בירוקרטיים אחרים בממשל הפדרלי שעסקו בתוכניות כמו "קסנדרה" זו נקודת זמן טובה לנסות ולהחזיר לעצמם משאבים ומעמד שאיבדו בתקופת ממשל אובמה. כדי להבין מדוע, צריך לחזור אחורה לרגע ולהבין את מדיניות המאבק בסמים של ממשל אובמה ואת היחס שלו למאבק בסמים בזירה הבין לאומית.

אובמה והמלחמה בסמים

בניגוד לממשל בוש הבן שהפך את המלחמה בסמים לחלק מהמלחמה בטרור והחזיר את המונח "נרקו-טרוריזם" לטרמינולוגיה שבתפיסת הממשל, הגישה של ממשל אובמה למונח הייתה מלכתחילה של רצון לניתוק הקשר המוגזם לתפיסתם, בין המאבק בטרור והמאבק בסמים. התוצאה הייתה התמקדות של המלחמה בסמים בתקופת אובמה בשני היבטים מרכזיים בזירה הבין לאומית. האחד, מיקוד כמעט מוחלט במקסיקו ונסיון ליצב בה את בעיית הסמים והאלימות ושנית, התמקדות בחיזוק הגנת הגבול הדרומי בים באוויר וביבשה (כן, אני יודע שזה נשמע טראמפ לגמרי). השיקול המרכזי שהביא את הממשל למקד את הפעילות הבין לאומית במאבק בסמים בהיבטים אלו, היה אותו שיקול כמו בכלל השיקולים האסטרטגיים של הממשל. רצון להתכנס פנימה. במובן הזה, לממשל היה רצון להעביר את המשקל במדיניות הסמים האמריקאית לבית ולקדם רפורמות פנימיות שיקדמו מאבק בביקוש באמצעות טיפול, שיקום, מניעה ורפורמה בצדק המשפטי.

מה הייתה התוצאה של הגישה הזו? קיצוץ מסוים ואיטי בתקצוב הפעילויות הבין לאומיות למאבק בסמים. כמו בכל תחומי מדיניות החוץ האמריקאית, ממשל אובמה תעדף מחדש גם את סדרי העדיפויות של המלחמה בסמים במדיניות החוץ. לדוגמא, הממשל הפסיק את פעילויות הדברת שדות פרג-האופיום באפגניסטן, פעילויות שעלו מליארדי דולרים וחיזקו את אהדת המקומיים לטאליבן. החלטה שהובילה, בין היתר, להעמקת הקרע ביחסים עם הרוסים. במקום אלו, הממשל בחר למקד את מאמצי המאבק בסמים באפגניסטן במאבק במנהיגים של ארגוני ההברחה וסחר הסמים המקומיים, שהיו לא אחת בעלי זיקה לטאליבן. שינוי הגישה למלחמה בסמים במדיניות החוץ של אובמה, הוא גם מה שהביא לצמצום הלחץ המסורתי שהפעילה ארה"ב על קולומביה לבצע מאמצי הדברה רחבים נגד גידולי הקוקה. בכך, ממשל אובמה אפשר בפועל ליוזמת השלום הקולומביאנית להתקדם. למרות השינויים הללו, מעל לכל הייתה זו מקסיקו שעמדה  בראש הדאגות של ממשל אובמה בכל הנוגע למלחמה בסמים.

השינויים בתקצוב מדיניות הסמים בתקופת אובמה (עוד לוחות מתישים בסוף הפוסט…)

עכשיו, אם נחזור ונבחן את הקו הקונספירטיבי שעולה מהכתבה ונשתמש בו בעצמנו, לא אתפלא כאמור אם נגלה שהכתבה נדחפה על ידי גורמים ב-DEA לקראת מאבקי התקציב של סוף השנה. על רקע הפגיעה שחוותה הסוכנות במעמדה בימי אובמה ונוכח ההגבלות התקציביות שנגזרו מכך, יתכן והסוכנות מזהה עתה, גם בממשל טראמפ, חוסר נכונות לחזור ולממן אותה כפי שמומנה בעבר. באפשרות אחרת, יתכן וגורמים ב-DEA מזהים את ההתמקדות של ממשל טראמפ באירן ובטרור האיסלמי, כקרדום פוליטי לחזור ולחצוב באמצעותו משאבים ולהחזיר לעצמם את המעמד המרכזי שהיה להם בקומפלקס הביטחון הלאומי.

מעבר להשערות הנגד הקונספירטיביות שהצגתי עד כה, המבוססות על ראייה שלמה של מדיניות המלחמה בסמים של ממשל אובמה, סיבה נוספת בגללה אני מתקשה לקבל את הטענות העולות בכתבה, היא ההתעלמות המופגנת של הכתבה מהקונטקסט הפוליטי של התקופה שבה היא עוסקת. ניקח למשל את הטענה שהממשל חיסל את "מבצע קסנדרה" רגע לפני פיצוח רשת גדולה של הברחות סמים של החיזבאללה. זה טיעון שחוזר על עצמו בהבלטה בכתבה מספר פעמים. לי הוא נשמע בעיקר כגוזמא רצינית. בחלוקת התפקידים בארה"ב הממשל הוא שקובע את המדיניות, מתקצב אותה ומפקח עליה. מה שהממשל לא יכול  לעשות, זה למנוע מסוכנויות פדרליות לאכוף את החוק. הממשל יכול כמובן, כפי שנטען בכתבה, להרעיב את הסוכנויות ברמה התקציבית. אבל אם היו דברים בגו והיה לטוענים חומר ראיות ממשי כבד משקל נגד פעילות הסמים של החיזבאללה, ממשל אובמה היה מתקשה לעמוד מול דיווח מגובה בעובדות לוועדות בקונגרס, שרק חיפשו בזמנו שערוריות לנגח באמצעותן את ממשל אובמה. כאן שווה רק להזכיר את הקזת הדם הפוליטית שעשו לאובמה על מה שקרה בשגרירות בבנגאזי לוב, אז על שערוריית סמים וביטחון לאומי הם לא היו קופצים?

כל זה מביאה אותי לסיבה המרכזית שאני נוטה לראות בכתבה של "פוליטיקו" בעיקר שחרור כעס ותסכול מצד לשעברים מתוסכלים שאיבדו מעמד ומשקל בממשל הפדרלי. אם באמת היה משהו עובדתי מכל המסופר בכתבה, והכתבה עצמה מציינת שהדברים דווחו בשימועי וועדות עוד בזמן אמת, הרי שוועדות הקונגרס שנשלטו על ידי הרפובליקנים היו עטות על זה כמוצאות שלל רב ומכסחות את הממשל, כפי שעשו בשימועים לעסקת הגרעין. אבל הם לא עשו זאת. כאן למעשה נמצאת הבעיה האמתית של ה-DEA בכל הנוגע למעמדה ולהצדקת המשאבים למבצע "קסנדרה" ולמלחמה בסמים ככלל. ככול שהמלחמה בסמים והכישלון שלה נמשך לאורך השנים, כך הסוכנות איבדה את אהדת הקונגרס. עוד לפני "קסנדרה" ובלי בהכרח קשר אליה.

לאורך תקופת ממשל אובמה, בעיקר ככל שהממשל יצר הפרדה בין המלחמה בטרור והמלחמה בסמים, הלכה והתרופפה התמיכה המסורתית של הקונגרס במלחמה בסמים, כולל מצד  רפובליקנים. עייפות ממלחמות ככלל, עייפות מתקציבים בלתי נגמרים שלא מייצרים הצלחות, לצד שינויים חברתיים ופוליטיים מבית שנגעו לבעיית הכליאה ואכיפת החוק הדרקונית, ואפילו השינויים ביחס הפוליטי והחברתי למריחואנה, כל אלו הביאו חברי קונגרס רבים, בהם רפובליקנים כראנד פול ואחרים מהצד הליברטריאני, להסכים להצר את הסמכויות והמשאבים של ה-DEA. בתמצית, הקונגרס החל משנה גישה והחל למנוע מהסוכנות את התמיכה המסורתית שלו, ממנה היא נהנתה שנים. המציאות הזו, לצד שערוריות קודמות של ה-DEA, כמו המחדל בפרשת ANVIL  בהונדורס, דחקו את הסוכנות מהמעמד היציב שהיא קנתה לעצמה בימי בוש הבן (והאב).

מי ומה חיסל את "מבצע קסנדרה"?

אז מה ומי באמת חיסל את "קסנדרה"? סביר להניח שהמבצע פשוט נגדע בשל שיקולים של סדר עדיפויות ומשאבים. הממשל התמקד בגבול הדרומי ובמאבק בקרטלים במקסיקו, שהיו כאמור במוקד תפיסת המלחמה בסמים שלו. מאמצים אחרים היו בקולומביה ובמרכז אמריקה. מעצם טבעו, הקיצוץ שהוביל הממשל הביא לכך שפעולות אחרות קיבלו סדר עדיפות משני. ממשל אובמה ידע על ערוץ ההברחות המערב אפריקאי, אבל זה ערוץ שפנה בעיקר לאירופה. בכל הנוגע למערב אפריקה, מה שבאמת הטריד את הממשל שם היתה התגברות הפעילות הג'יהאדיסטית של ארגון בוקו-חארם והחשש מהאפשרות של התחזקות אל-קאעידה ויורשיו באזור. לכן אם כבר, אם המלחמה בסמים נדחקה לצד, זה לא היה בגלל אירן, אלא משיקולים אסטרטגיים אחרים. אם כבר "קסנדרה" בוטלה משיקולים זרים סביר להניח שזה היה בשל רצון לשמר נכסים מודיעיניים של ה-CIA ופחות מתוך רצון לרצות את האירנים סביב עסקת הגרעין. שיקול שכזה גם לא באמת יפתיע איש, כי זה לא קרה בפעם הראשונה בהיסטוריה של המלחמה בסמים.

האם חיזבאללה הוא תמנון הסמים שהכתבה מתארת?

נקודה נוספת שעולה בכתבה ושראוי להתייחס אליה בהקשר הישראלי, היא האגדה הנפוצה שמספרת על הדומיננטיות של חיזבאללה בשוק הסמים העולמי. הכתבה מתארת את חיזבאללה כיורשים של אל צ'אפו גוזמן, או של פאבלו אסקובר. חיזבאללה מתואר בכתבה כארגון משמעותי לסחר הסמים העולמי, במעמד שווה כמעט לזה של הקרטלים המקסיקניים. עכשיו, לא שאני מזלזל בחשיבות המאבק בחיזבאללה בתחום, אבל המתואר בכתבה מוגזם ונועד בעיקר לאפשר לכתבה לייצר סנסציה שמתארת מחדל מזעזע, לכאורה. למה להגזים בכתבה? כנראה כניסיון להעניק לטענות בה משקל יתר, בעיקר נוכח העדרן של עובדות ממשיות בה. למשל, אחת הטענות בכתבה הייתה שהממשל סרב להגדיר את חיזבאללה ארגון פשע טראנס-לאומי משמעותי (Transnational Crime Organization) כפי שמוגדרים חלק מהקרטלים המקסיקניים. בשל סירוב זה, כך נטען בכתבה, נמנעו מהסוכנות וממבצע "קסנדרה" תקצוב מיוחד וחקיקות מיוחדות הנגזרות מהגדרה זו.

להבנתי, הממשל לא הכליל את חיזבאללה תחת הגדרה זו, פשוט כי לא הייתה לו סיבה. בואו נסתכל  על הנתונים ונראה עד כמה לא משמעותי חיזבאללה לסחר הסמים העולמי. אם הערכות כמו אלו שנזרקו בתקשורת הישראלית מדברות על תקציב שנתי של כמיליארד דולר למימון חיזבאללה, שמתוכו 30% נניח, הוא מימון מפעילות בלתי חוקית פלילית, הרי שהנתונים די מקעקעים את הדימוי של חיזבאללה כארגון פשיעה טראנס לאומי דומיננטי. גם אם כל 30% של התקציב הם מסחר בסמים וגם אם מדובר ב-50% מהתקציב, הרי שבתוך תעשיית סמים עולמית שמוערכת בטווח שסביב כחצי טריליון דולר בשנה (100 מיליארד לפה ולשם) מדובר בטיפה בים. גם בהקשר האמריקאי זו טיפה בים. אם שוק הסמים האמריקאי לבדו מגלגל כמאה מיליארד דולר בשנה, הרי מדובר בטיפה בים. מבט כזה שם את חיזבאללה כארגון שולי בתעשיית הסמים העולמית. מעבר לכך, חיזבאללה ממילא מוגדר ארגון טרור, מה שפותח בפני שלל סוכנויות הממשל תקציבים וסמכויות. הגדרה שלו כארגון פשיעה טראנס לאומי רק הייתה משנמכת את המעמד שלו ולמעשה הייתה מגבילה את אפשרויות הפעולה נגדו.

זה מביא אותי לסיבה נוספת לפקפק בתואר שהודבק לחיזבאללה בכתבה, כסוג של דמון סמים עולמי שממשל אובמה "הרשלן" נתן לו לברוח מבין הידיים. את הממשל האמריקאי, בימי אובמה לפחות, חיזבאללה כארגון סחר בסמים לא עניין, בעיקר בגלל שבפועל הנוכחות של חיזבאללה בשוק הסמים האמריקאי הייתה שולית וזניחה, אם בכלל קיימת. ההסבר לכך קשור למאפיינים הבסיסיים של מבנה תעשיית הסמים העולמית. אם נחלק בפשטות את שרשרת התעשייה לגורמי ייצור, שינוע והפצה, הרי שחיזבאללה אינו שולט באף אחד מהם ואין לו באף אחד מהם יתרונות יחסיים מול שחקנים אחרים בשוק הסמים העולמי.

ראשית, חיזבאללה לא שולט במוקדי ייצור סמים משמעותיים. למרות הטענות לגידול אופיום וייצור הרואין וחשיש בבקאעה הלבנונית, השפעתו העולמית בתחום הסמים זניחה מול שחקנים ממרכז אסיה, דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית. בכל הנוגע לשינוע והפצה של סמים, הקרטלים המקסיקנים הקולומביאניים וארגונים אחרים, לא צריכים עוד גורם בשרשרת סחר הסמים שיגזור עליהם קופון ויצמצם להם את הרווח. נכון, יש מעורבות של חיזבאללה בהעברת קוקאין לאירופה דרך מערב אפריקה, אך זו פעילות זניחה בהיקפה מול הפעילות של הקרטלים והארגונים הדרום והמרכז אמריקאים. לחיזבאללה בפשטות, אין משקל כבד בשרשרת הערך של תעשיית הסמים העולמית. במה כן יש להם יתרון? בגישה לתשתיות הלבנת הון ותמיכה פיננסית שמבוססת על התפוצה השיעית ברחבי העולם, בדגש על אלו באפריקה ובאמריקה הלטינית. ברוב המקרים שכן נחשפה פעילות סחר בסמים שמקושרת איכשהו לחיזבאללה, העדויות הראו שעיקר התפקיד של גורמים המקושרים לארגון, היה בשינוע והלבנת סכומי כסף גדולים דרך מנגנוני הלבנת הון שונים. גם אז, הם עדיין היו זניחים במשקלם בכלל שוק הסמים העולמי.

התשתיות הללו, בעיקר של הלבנות הון, מעניינות את ארגוני המודיעין המערבי יותר מהפעילות הפיזית של ייצור והברחת סמים. אחיזה מודיעינית בתשתיות האלו יכולה להוביל ארגוני מודיעין להרבה יותר מידע, מאשר תפיסת של עוד משלוח סמים, או חיסול של עוד מעבדת ייצור קוקאין, או הרואין. כך שאם מישהו מחפש סיבה קונספירטיבית לביטול מבצע "קסנדרה" מעבר לאלו שמניתי קודם, רצוי שיפנה את הזרקור ל-CIA, או לגופי ביון מערביים אחרים, שייתכן ולא אהבו את האפשרות שמבצע "קסנדרה" ומעריציה הנלהבים ב-DEA, יחסל להם נכסים מודיעיניים שאפשרו להם מעקב אחר חיזבאללה וכנראה אחר אירן. לכן אם נמשיך בקו הקונספירטיבי הזה, אפשר לשער שדווקא גופים אלו הם שפעלו, אם בכלל, במסדרונות הממשל כדי להגן על נכסים מודיעיניים. אבל שוב, גם במקרה הזה, הם "חיסלו את קסנדרה" לא כדי לרצות את אירן, אלא כדי להאבק בה ובשלוחיה. בסוף צריך לזכור, בחיים הכול הוא שאלה של סדרי עדיפויות.

עדכון:

רז צימט ואלון פנקס הפנו אותי בטוויטר לשני שרשורים של אנשים שמחזקים את הנופך הקונספירטיבי של הכתבה ומערערים אף יותר את אמינותה. אז ראשית תודה. הנה השרשורים:

אדם קאהן מפרק את הרקע של האנשים שמאחורי הכתבה. מסתבר ששני דוברים מרכזיים בכתבה, קתרין באוור ודיוויד אשר, עובדים/נמנים עם גופי מחקר פרו ימניים, נאו-שמרנים בטיבם שמשורשרים לאייפ"ק. אלו כבר שנים מנסים לקדם את הנרטיב של הכתבה. העדר הגילוי הנאות של עובדות אלו על האוריינטציה הפוליטית שלהם ונסיון להציג אותם כרק "אנליסטים וסוכנים שפרשו" פשוט מקעקע אף יותר את אמינות הכתבה.

בריאן אוטול רומז בשרשור משלו שהסיבה הפשוטה לפרוק המבצע הייתה העדר מודיעין. הוא מחזק את הטענה שבוויכוח בין האנליסטים לא הייתה לדוברים בכתבה רוב, ואל מול הנתונים והעובדות פשוט לא הייתה כנראה סיבה להמשך המבצע. מאחר והוא מרמז לרקע העבודה שלו בעבר כאנליסט ב-CIA, אפשר להניח שהרמז שהוא נותן  בוא הוא יותר מעבה.