דראקריס טוב לכולם!!!

באיחור של שש וחצי עונות החלטתי לקפוץ לקלחת פרשנויות משחקי הכס, בשביל השעשוע האישי. כך כל מה שאני מקשקש בטלפון וברשת, מתועד שחור על גבי פיקסל, או משהו כזה. ובכן, לפני שאני מתחיל ללהג עצמי לדעת, האזהרה המתבקשת – אם אתם שונאים ספויילרים ותאוריות (לא שיש לי מושג מה באמת יהיה בהמשך) זה הזמן להפסיק לקרוא. רוב הפרשנות פה היא אוסף ספקולציות, קונספירציות ושאר הזיות שעולות בחום של אוגוסט. מכאן ואילך, המשך הקריאה הוא על דעתכם, ומשול להסתערות פרש מכודן לעבר דרקון פצוע וזועם…

פגיון שמופיע במערכה הראשונה…או השישית….

נתחיל דווקא עם הנעשה בצפון הקר. הו כמה שהייתי שמח למעט מהטמפרטורות שם שיצננו את הטרוף שמתחולל פה במציאות שלנו. מה הקשר בין הפגיון שאצבעון נתן לבראן והתגלגל לידי אריה ובין המאבק על הכס? ובכן, אצבעון מציין שבגלל הפגיון התחילה כל המלחמה. אבל לאיזו מלחמה בדיוק הוא מתייחס? נזכיר: ליאנה סטארק, אחותו של נד סטארק ולכאורה אמו של ג'ון סנואו, מתה בלידה לאחר הריון שאיש לא ידע עליו בממלכה. לפי הסיפור העממי, רייגאר טרגריאן, אחיה הבכור של דיאנריס, הוא שחטף אנס ורצח את ליאנה סטארק, כי היה מטורלל בדיוק כמו אביו "המלך המשוגע".

כאן עולה בעיה? נד הסביר את הופעת התינוק, ברומן שהיה לו עם מישהי אלמונית סתמית, כדי לגונן על ג'ון מרוברט ברת'יאן. אבל כיצד הוא ואנשיו הסתירו את דבר ההריון ואת המוות כתוצאה מהלידה? ניחוש פרוע שלי הוא שזה קשור לפגיון שאצבעון נתן לבראן סטארק. בספקולציה שלי, הפגיון כמו כל כלי נשק מפלדה וולאריאנית, עשוי משלוב פלדה ואובסידיאן הידוע "כזכוכית דרקון" וייתכן והיה שייך במקור לרייגאר. לכן היה רק הגיוני להסתיר את ההריון והלידה שעברה ליאנה על ידי השחתת גופתה, או נעיצת הפגיון שהיה שייך לרייגאר טרגריאן, זאת כדי להפיל עליו את האשמה, שהפכה כידוע לעילה לפרוץ המרד בטרגריאנים.

לכן אולי לזה מתכוון אצבעון כשהוא אומר שזה הפגיון שהתחיל הכול. אם אצבעון נותן פגיון ומסביר "שזה מה שהתחיל את הכאוס" לבראן, שכבר יודע את כל הפרטים ורומז זאת לאצבעון באמירה "כאוס הוא סולם" הרי שמטרת הפגיון היא לסגור מעגל. הפיגיון מגיע לידי אריאה סטארק כדי שזו תהרוג את את סרסי לניסטר, שככל הנראה היא זו ששלחה את המתנקש לבראן. לדעתי אגב, על הדרך אריאה גם תהרוג את "ההר" גרגור קלגיין.

על דרקונים אנשים ומאבקי ירושה

ובכן, צריך להודות שהפרק היה קצת לעוס, לפחות עד לרבע השעה האחרונה. הפעם חזינו בשימוש בדרקונים כנשק צבאי ממשי. ראשית, אני חולק על ההקבלה שלהם לנשק גרעיני, אך על כך בהמשך. חשוב מכך, השימוש הגובר בדרקונים ברקע הפרקים האחרונים מכין אותנו, לדעתי, לדיון שלם על שאלת המלוכה והזכאות לשבת על כס הברזל. מדוע? נתחיל מדיון שמסתובב ברשת על אופי הקשר של הדרקונים עם בני טרגריאן. לפי התאוריות הללו, התקשורת של הטרגריאנים עם הדרקונים היא טלפתית, משהו בדומה למה שקורה בסרט אווטאר. לפי התאוריה הזו, הדרקונים מזהים את שושלת הדם של אדוניהם ויודעים לזהות גם את הצאצאים שלהם. היות ודרקונים חיים מאות שנים יותר מבני אדם, גם הקשר איתם עובר בירושה.

כאמור, לדיאנריס יש שלושה דרקונים, אבל היא מקפידה לרכב רק על אחד – על דרוגון. בנוסף היא קראה לאחרים על שמות אחיה. ובכן, איך כל זה מתקשר לשאלת המלוכה? ככה: השמועה אומרת שבפרק חמש של העונה, אחרי הצלחת חיסול צבא לניסטר, דיאנריס תנחת שיכורת כוח על גבו של דרוגון הישר מול ג'ון סנואו ותדרוש "שיכפוף ברך" לנאמנות. השמועה גם אומרת, שכאן יתגלה הקשר של ג'ון לדרקונים, כשדרוגון יזהה את ג'ון ויסרב לנהום עליו, מה שיפתיע ויערער את דיאנריס. ובכן, אני רוצה להניח כאן ספקולציה אחרת. לדעתי דרוגון לא יזהה את ג'ון כי הוא כבר מתקשר בטלפתיה עם דיאנריס. דווקא דרקון אחר, זה שהיא קראה לו על שם רייגאר אחיה, הוא זה שיזהה את ג'ון ויבוא לעזרתו, ואז יתכן נחזה לנו במריבת דרקונים קטנה…

בכך אנחנו מתקרבים לתסבוכת אחרת בעלילה שפחות שמים אליה לב. אם בשל הדרקונים, או בעזרת בראן, או מכל סיבה אחרת, אכן יאומת שג'ון סנואו הוא בנם של רייגאר וליאנה, הרי שנוצרת בעיה – למי שייכת הירושה? נכון לעכשיו דיאנריס היא היורשת הרשמית שתובעת את השלטון על ווסטרוז בשם בית טרגריאן, שכן על פניו, היא המוהיקני האחרון מהטרגריאנים. אבל אם אכן יתגלה שג'ון הוא הבן של רייגאר, הרי שמבחינת חוקית הוא יורש העצר לכס הברזל, שכן בנות לא יכולות לרשת את המלוכה. מה תעשה אז דיאנריס? האם היא תכרע ברך בפני אחיינה? האם תוותר בקלות על המניע שאפשר לה לשרוד את דרך החתחתים והייסורים שעברה, ואף תארה בעצמה בכזה להט במפגש עם ג'ון?

נכון, ג'ון בניגוד אליה ממש לא שש אלי כס. אבל כבר ראינו שהגורל שלו לא ממש נתון בידיו, והוא מובל בדרך שנקבעה עבורו מראש. יתכן ואם וכאשר הסוד יתגלה, ג'ון יהיה היחיד שיהיה מקובל בווסטרוז כמלך לגיטימי עבור אנשי הדרום והצפון. או בקיצור רק ג'ון סנואו ישמור על ווסטרוז מאוחדת. האם הכותבים מבינים את הפרדוקס הזה? כיצד הם מתכננים לפטור אותו? ההנחה האופטימית היא שתתקבל איזו עסקה, או פשרה, בה דיאנריז תמלוך בדרום וג'ון על הצפון וככה ווסטרוז תחיה באושר ועושר "בשיר של אש וקרח" (בהנחה וינצחו את המהלכים הלבנים). אבל זה קצת אופטימי לסדרה. יתכן ועד סוף הסדרה עוד נפרד מאחד משני אלו, ולו רק כדי להתיר את הפלונטר הזה. כמה לבבות ישברו אז אפשר רק לשער.

קצת על אנלוגיות צבאיות ומחשבה מדינית

אם שרדתם את הקריאה עד כאן, אז עכשיו לחלק הממש פלספני. הזכרתי קודם שנהוג להשוות את הדרקונים לנשק יום הדין, לכוח גרעיני. לאור הפרק האחרון אפשר להבין למה זו אנלוגיה מאוד פופולרית, אבל אני רוצה לחלוק עליה. לטעמי נכון יותר לדמות את הופעת הדרקונים בפרק להופעת הטנקים במלחמת העולם הראשונה. הופעת כלי לחימה עתיר עוצמת אש (תרתי משמע) עם יכולות תמרון גבוהות. בתמצית, תמרון ואש = תפקיד קלאסי של טנקים. בקרב במפרץ העבדים הדרקונים פשוט תפקדו כטנקים יעילים יותר מול ספינות ההפגזה, ובפרק האחרון הם משמשים להכרעת ביצורים ומערך קו מוגן. תפקיד קלאסי של טנקים. כן נכון, יש קושי לוגי מסוים בכך שהם מעופפים, אז אם כבר מקבילים אותם למטוסים, הם משולים למפציצים הכבדים של מלחמת העולם השנייה שהביאו את החורבן על דרזדן, אבל אין פה כללים דומים לרציונאל של הפעלת נשק גרעיני.

איפה עוד מצאתי אנלוגיות לקרבות היסטוריים? ובכן כמובן שקרב הממזרים האפי בפרק תשע של עונה שש היה מחווה מהדהדת לקרב אז'נקור של הנרי החמישי (ולא אנלוגיה לקרב קנאיי של חניבעל ברומאים כפי ששמעתי). הדמיון רב בהרבה פרטים: הלחימה במעבר קרקעי צר שהובילה להצטברות הגופות, יחסי הכוחות הלא מאוזנים ומזג האוויר המחורבן ערב הלחימה. הקטילה המסיבית בחיצים עקב אש-ידידותית שיצרה אנדרלמוסיה בשני המקרים. אבל יותר מכל, זו התנהגות המנהיגים. בדומה להנרי החמישי, גם ג'ון יוצא למתקפת התאבדות אל מול מערך כוחות עדיף. למה הוא עשה זאת?

הנה ההסבר מוויקיפדיה להחלטת הנרי החמישי לתקוף "החלטה זו, לנוע אל מול כוח שגודלו פי ארבעה לערך, והוא במצב לוגיסטי עדיף בהרבה, היא שהופכת את קרב אז'נקור לתופעה ייחודית בתולדות הצבא האנגלי, ולאבן פינה במורשת הקרב האנגלית. החלטתו של הנרי הייתה לסכן הכול – אותו אישית ואת כל אנשיו – בהימור של "הכול או לא כלום". נשמע מוכר לא?

וכפי שתיאר שייקספיר בהנרי החמישי "אם למות נגזרנו, די למולדת בהפסד הזה ואם חיים נצא – ככל אשר נמעט כבודנו יירב" נשמע לא שונה בהרבה מנאום ג'ון ערב הקרב.

ולסיום, קצת על החשיבה המדינית שמתוארת בעונה הזו. עונה שש הייתה מופת לאנלוגיה של מאבק דת ומדינה. המאבק של סרסי בספט בדרור העליון ובמאמיניו, הדהד לחלוטין את פולמוס האינווסטיטורה. צעדת הבושה של סרסי, משולה להליכה לקנוסה של היינריך הרביעי. אבל הדיון הזה נגמר, המדינה החילונית ניצחה את הדת, לפחות בווסטרוז. מה עתה?

העונה אנחנו מקבלים אנלוגיה נהדרת לדיון המקיאבליאני על אופי השלטון הטוב. זה מתחיל בנוכחות הבנקאים מברבוס שמזכירה את הבנקאים האיטלקים, שמימנו בעצמם את חורבנה של מערכת ערי המדינה האיטלקיות במאה החמש עשרה. אך חשוב מכך, הדיאלוגים בין סרסי לניסטר ויועציה, ובין דיאנריס טרגיאן ויועציה, אודות טבע השלטון, הם ביטוי נהדר לדואליות המחשבה המדינית של אבי הראליזם המדיני, ניקולו מקיאבלי. באנלוגיה הזו, סרסי לניסטר משקפת את תפיסת "הנסיך" האכזרית ונעדרת המוסר, בה הכול לגיטימי בשם שימור השלטון, או כפי שטבע זאת מקיאבלי "עדיף שיפחדו ממך מאשר יאהבו אותך". מנגד, השיחות של דיאנריס עם טיריון, שרוצה למנוע ממנה להפוך למפלצת כמו אחותו, הן ביטוי מובהק לתפיסת המנהיג כמגן "הווירטו" כפי שפורס זאת מקיאבלי "בדיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס".

בתמצית, העונה מציגה שתי אסכולות להכרעה מדינית בווסטרוז: בצד האחד, מנהיגה עריצה ששולטת דרך פחד ודמגוגיה ורואה באדמה חרוכה דרך לגיטימית לשימור השלטון. בצד השני, מנהיגה שמבטיחה שאם תגיע לשלטון, תשמש כשומרת האומה ומגנת הווירטו של העם. אולי זה רק אני, אבל זה נשמע כמו דיון שמתנהל לא רק בווסטרוז. אבל זה אוגוסט וחם, ויש מצב שאני הוזה, או סתם מפחד מדרקונים.

עד הפרק הבא, דראקריס טוב לכולם!!