אחת התלונות השכיחות שאני שומע בשנה וחצי האחרונות מסטלנים מדוכדכים, היא ש "ישראל מתייבשת". הכוונה איננה לבצורת שאחרי חורף גשום, אלא בעיקר ליובש ב"חום" שם הקוד לחשיש. ואכן, לכאורה הנתונים מראים שמחסור בחשיש (לצד מחסור מסוייים במריחואנה)  פקד את ישראל מאז השנה וחצי האחרונות.  ההסבר הרווח לכך, הן בתקשורת והן על ידי משטרת ישראל, הוא השלמת בניית גדר הגבול במצרים, שלצד בלימת החדירה של מהגרי עבודה מאפריקה, צמצמה את אוטוסטרדת הסמים שאפיינה את הגבול בעבר.

למרות העדר נתונים אמינים ביחס למצב שוק הסמים בישראל מבחינת היצע וביקוש, נטיתי לקבל את ההסבר הזה, אם כי במגבלות הספק הנדרש בהעדר מערכת ממשלתית שאוספת מנתחת חוקרת ומפרסמת נתונים. אולם כתבה קצרה שהתפרסמה השבוע בכתב העת Foreign Policy גרמה לי להרמת גבה ולסקרנות וגרמה לי לחשוב מחדש על טענת הגדר כחסם לזרימת סמים לישראל, כמו גם על האופן שבו אנו תופסים את המצב בסיני ובמצרים ככלל.

בכתבה מתואר המצב הכאוטי בסיני לא רק, או לא בהכרח כביטוי למאבק בטרור ובחתרנות אסלאמית קיצונית, אלא כביטוי למאבק בין "הממסד הישן" ובין הרפורמות שניסו ליישם תומכי האחים המוסלמים. או בקיצור, המצב בסיני הוא מאבק על שליטה בסחר בסמים, לא פחות מאשר בטרור. הכותב משייך את השליטה בסחר בסמים לכוחות הביטחון המרכזי במצרים, שהם חלק מאותו מנגנון מדינה ישן המורכב מהצבא, מהסוחרים, מאנשי העסקים והביורוקרטיה הישנה. בכתבה מובאת השוואה היסטורית למהומות 1986 כהדגמה לקשר החזק בין סוחרי הסמים ומנגנון הביטחון המרכזי. יחסי גומלין אלו לטענת הכותב, הם שהביאו ב1986 למהומות וחוסר סדר ציבורי במטרה לסכל את הניסיונות של הממשל דאז, להיאבק בסחר בסמים במצרים. אז האם יש דמיון למצב כיום?

האשמות בדבר קשר בין כוחות הביטחון המרכזי ובין סוחרי סמים ויצירת יובש מכוון אינן עומדות בחל ריק. בתקופת השלטון הקצרה של האחים המוסלמים בראשות מורסי, הם האשימו את מוקדי הכוח בצבא, בביורוקרטיה ובעסקים, ביצירת אווירת חוסר יציבות מכוונת, בכדי לצייר את משטר מורסי כלא אפקטיבי. תחושת העדר ביטחון נוכח העדר שוטרים ברחובות, אלימות ופשיעה גואה, חוסר בחשמל ובדלק, יצרו ברוחב אווירה שהביאה בסופו של דבר להפלת משטר האחים המוסלמים. לפיכך אין למהר ולשלול את ההנחה שגם מחסור בחשיש, שירת אווירה שכזו. שכן יצירת דימוי של משטר מורסי, כמי שמתנכל לעסקי החשיש של שרותי הביטחון המרכזי, תגרום לאלו להפוך לעוינים אף יותר את המשטר החדש. בנוסף דימוי של המשטר כמנסה לאסור חשיש בשם הדת, רק החריף את דימויו כמי שמנסה ליישם מדינת הלכה מוסלמית.

לפי הכתבה ומומחי המודיעין שמוזכרים בה, השליטה של מנגנון הביטחון המרכזי בסחר בסמים במצרים ככלל ובסיני בפרט היא היסטורית וברורה מאליה. בניגוד לצבא ששולט במקורות כלכליים חוקיים רבים, למנגנון הביטחון הזה שנחשב נחות בהיררכיה הביטחונית המצרית, אין מקורות חוקיים רבים ולכן סחר בסמים הוא מקור פרנסה והכנסה משמעותיים עבורם. מגבלות הסכם השלום עם ישראל שצמצמו מאוד את נוכחות הצבא המצרי בסיני, הפכו את מנגנון הביטחון המרכזי לכוח משמעותי בשליטה בחצי האי.

אבל דומה שבשנה האחרונה השליטה הזו  עמדה תחת קריאת תיגר מצד מורסי שרצה לבצע רפורמות במשרד הפנים ובמנגנון, כולל כנראה, לפי המדווח בכתבה, לחסל את מעורבות המנגנון בסחר הסמים במצרים. מאבק זה יחד עם הכניסה של הצבא המצרי לסיני, יתכן ופגעה, או שיבשה לכל הפחות, את השליטה של מנגנון הביטחון המרכזי בסחר בסיני והקשתה על שגרת הפעולה שלו. התוצאה? ככל הנראה פחות יכולת של המנגנון להניע סחורה כבעבר ופחות פיקוח שלו על המתרחש בגדר, נוכח עינו הפקוחה של הצבא המצרי. כל אלו יחד עם מאבק שליטה אל מול הבדווים המקומיים והתקפות מצד אותם ארגוני טרור שהוזכרו, היוו בעצם מלחמה על שליטה בסחר הסמים בסיני ולא רק מאבק מול תנועות קיצון איסלאמיות.

אז מה יש לנו? ארגון ביטחוני שהוא גם מסווה לארגון סחר בסמים, שנתקל בהפרעות לשגרת הפעולה שלו, ניצב מול מכשול בעייתי (הגדר) שמקשה אף יותר על שגרת הפעולה. כל אלו מצטברים לכדי יובש בשוק החשיש הישראלי. אז האם הגדר תרמה ליובש? כן בהחלט. אך האם היא הגורם הבלעדי? לא בטוח…..

מכל זה עולה השאלה המסקרנת, שבהעדר נתונים מבוססים יהיה קשה לענות עליה: מי יותר דומיננטי ליובש בשוק החשיש הישראלי? הגדר החדשה, או מידת השליטה של מנגנון הביטחון המרכזי המצרי? בקצרה, כמה משמעותית הגדר הביטחונית בגבול לשוק הסמים הישראלי?

כדי לענות על השאלה הזו, נתחיל לדון בכמה הנחות ביחס לגדר. הגדר עוצרת מהגרים וסחר בסמים? אכן כן. עובדתית מספר המהגרים צנח לכמעט 0 מאז בנייתה ושוק הסמים חווה יובש. עד כמה גדר מפריע לבני אדם לעבור? כנראה שמפריעה מאוד. קשה להעביר מסות של בני אדם דרך גדר קשיחה בגובה 5 מטר. כנראה שגם קשה להעביר מסות של מריחואנה, שהיא סחורה עתירת נפח שמצריכה לוגיסטיקה רבה. יתרה מזאת, אנו רואים שמריחואנה עברה להיות מגודלת בתוך תחומי ישראל עם פריחה בחממות גידול מקומיות שמחליפות את הלוגיסטיקה המסובכת של הברחת סחורה בנפח רב מהגבול. אז למה חשיש נשאר אטרקטיבי להברחה?

ראשית, כי קשה יותר להפיק חשיש בתוך תחומי ישראל מאשר מריחואנה. עניין של ידע ואופרציה שהיא עתירת עבודה וכוח אדם. אך חשוב מכך, ביחס של משקל למחיר, לנפח, קילו חשיש שווה הרבה יותר מקילו מריחואנה. ככה שאין דין העברת 100 קילו חשיש להעברת 100 קילו מריחואנה. קל ומשתלם יותר לזרוק 5 חבילות חשיש מעבר לגדר, מאשר חבילות מריחואנה כי הרווח גבוה יותר. כלומר, למרות הגדר, התמריץ להמשיך בפעילות רק גובר כשהסחורה העיקרית נשארת חשיש.

האם יש עוד סיבות להטיל ספק בבלעדיות של הגדר בשינוי מצב שוק הסמים בישראל? כן, כמו למשל הניסיון המצטבר ממקומות אחרים, למשל ארה"ב, שמראה שלגבולות פיזיים אין בהכרח השפעה דומיננטית על מאפייני השוק.  בארה"ב למרות שנבנה מערך סיכול עצום הכולל גדרות גבוהות ומערכי ביון משוכללים בגבול עם מקסיקו, לא הצליחו לעצור את שטף זרימת הסמים. אומנם חלו שינויים בשוק הסמים בארה"ב על פני השנים, אך אלו הם כנראה בעיקר תוצר של שינויים בביקוש ולא רק, או לא בעיקר, תוצר של המניעה הפיזית בגבול.

עוד סיבה? יתכן ולמרות העלייה בתפיסות לאורך הגדר,  עדיין שינויי המחיר הם תוצר של מה שמתואר כעלייה כללית בביקוש לסמים וחשיש בפרט בשנתיים האחרונות באזור צפון אפריקה ובמצרים בפרט. ויתכן והעליה היא בכלל הפנייה של סחורה ממרוקו לעבר אירופה, בה חל גידול בביקוש לחשיש. אך בהעדר מערך נתונים אמין בישראל, יתכן והמציאות הזו משקפת את מה שחווה השוק הישראלי במוצרים אחרים, היינו עליית מחירים כתוצר של ביקוש עולמי ואזורי גובר.

לכן אם אנחנו יוצאים מהנחה שלחזרת השליטה של מנגנון הביטחון המרכזי בסיני וחזרת היציבות בסיני, יש השפעה על שוק הסמים הישראלי, אנו עשויים לראות כמה דפוסים, שמהם אולי נוכל להסיק מי משמעותי יותר למגמות בשוק: מנגנון הביטחון המרכזי של מצרים, או הגדר.

1. המצב יימשך. המחירים ימשיכו להיות גבוהים וכמות התפיסות תמשיך להיות גבוהה – משמעו שחזרת היציבות וחזרת השליטה של מנגנון הביטחון לא משפיעה. כלומר הגדר היא אכן הגורם הדומיננטי.

2.  כמות התפיסות תהיה דומה, או אף תעלה, אך המחירים יתייצבו ובעיקר אם יתחילו לרדת, משמעו שלמרות הגדר, כנראה סחורה רבה עדיין חודרת לארץ. כלומר יש גורם-שחקן שמשנה את תמונת המצב שוב. רוצים לנחש מי?

3. כמות התפיסות תרד והמחירים ירדו – מחזק אף יותר את המגמה במספר 2. שכן משמעו שלא רק שיותר סחורה נכנסת, אלה אלו המבריחים אותה כנראה לומדים את שגרת ההגנה הישראלית בגדר ומצליחים לבסס מחדש את שליטתם בנתיבי הסחר ואף להימנע מהפסדים, דבר שמאפשר להם להוריד מחירים.

שתי הערות קטנות לסיום:

את המגמות הללו יש כמובן לקחת בערבון מוגבל, שכן בלי להעריך תנודות בשוק הביקוש בישראל, קשה להעריך האם ההיצע לא מושפע מירידה, או עלייה בביקוש. במודל הזה לשם כך, השתמשתי בהנחה שהביקוש לחשיש יציב וקשיח יחסית ואינו משתנה דרמטית בטווח של שנה שנתיים. העדר סקרי אוכלוסיה ממשיים, ביחס למאפייני הצריכה והשימוש בסמים בקרב האוכלוסייה הכללית בארץ, על בסיס שנתי, הוא מחדל מתמשך של הרשות למלחמה בסמים, שבלעדיו כל דיון אמתי על הגורמים לתנודות בשוק הסמים הישראלי הוא לוקה בחסר.

שנית, אז למה כיף? כי כיף, מילה שכה שגורה על שפתם של הישראלים, היא במקורה מילה בערבית שמשמעותה בתרגום חופשי "עונג שמיימי" ובתרבות הערבית היא שם נרדף לחשיש. אז האם הכיף חוזר לסיני ואולי לישראל? ימים יגידו.