הפעם משהו קצת שונה. לא ניתוח עומק על אירוע או חדשה ספציפית, אלא סקירה תקופתית על התפתחויות מעניינות שעוברות לי ליד האוזן ואני מוצא לנכון להביא לידיעת הקוראים. קצב האירועים האחרון והחדשות השונות שזורמות מכיוונים שונים, הביאו אותי לחשוב, שנכון יהיה לסקור אחת לשבוע שבועיים (עוד לא החלטתי על הפורמט הסופי) התפתחויות שנראות לי מרכזיות בכל הנוגע לנושא הסמים ולמדיניות סביבם. אז הנה להלן, העדכון הנרקוטי-פוליטי הראשון של הבלוג:

נתחיל במבט על נושא שהעסיק רבות את התקשורת הישראלית בשבועיים האחרונים: מריחואנה רפואית. סקר שעומד להתפרסם בגיליון הקרוב של  New England Journal of Medicine מראה כי כ – 76% מהרופאים בארה"ב, אשר ענו לסקר, היו רושמים מריחואנה רפואית למקרה שתואר בפניהם. כמובן שיש מי שקפצו והציגו את הסקר כסקר שמראה ש75% מהרופאים בארה"ב היו רושמים מריחואנה רפואית לחולים. אבל קריאה של סיכום הסקר מראה שצריך ורצוי לדייק בתיאור הממצאים. הסקר מתייחס לאלו שענו (כלומר 1,446 רופאים) ולא לכלל הרופאים בארה"ב ומתייחס לנכונות לתת מריחואנה למקרה ספציפי של חולה קשישה עם סרטן שד מתקדם שהוצג בפניהם.

הסקר גם מציג עמדת נגד, שמבקרת ומציגה את המגרעות שעשויות להיות לשימוש במריחואנה רפואית. בעיקר במקרים של מחלות ריאה בהן בדומה לסיגריות, עשויים להיווצר נזקים שישפיעו על היכולת להתמודד עם זיהומים. בכל מקרה המסקנה, או שמא ההמלצה החשובה של הסקר, שפורסם בכתב עת מהנחשבים בעולם הרפואה היא, שהדרך היחידה לבחון את התועלת של שימוש במריחואנה רפואית, היא בהרחבת המחקרים והיקפם בתחום. בעיקר בכדי לתת לרופאים בסיס עובדתי אמין יותר ביחס לשימוש בה.

ומעניין לעניין באותו עניין, בית המחוקקים של ניו – המפשייר, אישר את החקיקה שמאפשרת שימוש במריחואנה רפואית, אבל הוציא מהחקיקה את האפשרות לגידול עצמי של צמחים על ידי חולים מורשים וכן שלל את השימוש במריחואנה לטיפולים בפוסט טראומה. החוק מאפשר השגת מריחואנה רפואית מתחנות חלוקה וממגדלים, שירשמו כארגון ללא מטרות רווח. רעיון שכדאי למחוקק הישראלי לשקול ולאמץ, כדרך לנטרל את הבסיס "המסחרי" של אלו שהוא טוען שדוחפים להרחבת ההיתרים בארץ.

בדומה למדינות אחרות שאפשרו מריחואנה רפואית בארה"ב, ניו המפשייר לא רושמת מרשמים על ידי רופאים, אלא אלו נותנים המלצות למריחואנה ומטפלים שהוסמכו על ידי המדינה (אך אינם רופאים) הם אלו שמחלקים את אישורי השימוש. הבסיס להבחנה זו הוא חוקי, שכן בארה"ב מתן מרשמים היא סמכות פדרלית ולכן לדבר על מריחואנה במובנים של מרשם רפואי, היא טעות. שוב, נקודה שאולי כדאי למחוקק ולמשרד הבריאות בישראל להידרש אליה, בניסיון לבנות מערכת רגולציה מוסדרת למריחואנה רפואית.

בניגוד לניו המפשייר, מדינת אורגון מרחיבה את השימוש במריחואנה רפואית כטיפול לחולי פוסט טראומה שעה שחקיקה בעניין עברה את בית הנבחרים של המדינה. בכך היא הופכת למדינה הרביעית בארה"ב, בנוסף לדלאוור, ניו מקסיקו וקונטיקט, שכבר אישרו זאת. עם או בלי קשר לעניין, אורגון מסתמנת ככזו ההולכת בעקבות קולורדו וושינגטון והערכות מניחות כי היא תהיה כנראה השלישית בתור לאשר חוקית מריחואנה גם לצריכה אישית פרטית.

אם אורגון הבאה בתור לרגולציה חוקית לשימוש אישי, אז יתכן ופלורידה תהיה הבאה בתור ב-2014 לאישור מריחואנה רפואית. פלורידה שנחשבת לשמרנית ביחס להיתר שימוש רפואי ודחתה ניסיונות חקיקה כאלו, עשויה לשנות את דעתה נוכח שינויים דמוגרפיים ובעיקר המעבר של בני דור ה"בייבי בומרס" המזדקנים, שבסקר אחרון של מכון PEW הראו נכונות גבוהה יותר לקבל לגליזציה רפואית של מריחואנה.

 ואם כבר מדברים על סקרים, אז סקר כללי חדש שנוגע לעמדות ביחס למריחואנה הציבור הרחב בארה"ב (לא רק רפואית) חושף את השינויים שחלו בעשור האחרון ביחס לעמדות הציבור האמריקאי. למרות המחשבה שיש זיקה בין מריחואנה ונושאים חברתיים אחרים, כמו הפלות, או נישואין חד מיניים, ממצאי הסקר מראים שהקישור הזה לא בהכרח מבוסס ונכון. הסקר כן מראה שלמרות מגמה ברורה של עלייה בתמיכה ללגליזציה, העמדות שתומכות בכך אינן כה חד משמעיות ולחלק ניכר מהציבור עמדה שגם אם תומכת בלגליזציה, לא עושה זאת בהכרח מעמדה חיובית ביחס למריחואנה עצמה, אלא יותר מהתנגדות לפיקוח הפדראלי והכרה בזכות של מדינות לקבוע את המדיניות בנושא בעצמן.

ועדיין בנושא סקרים בארה"ב, סקר נוסף שהתפרסם השבוע מראה את החידלון המתמשך שמהווה המלחמה בסמים מזה 40 שנה. הסקר חושף כי מאות המיליארדים שהושקעו בעשורים האחרונים במטרה להרחיק את הסמים מהרחוב על ידי מאבק אכיפה מתמשך, ירדו לטמיון. מחירי הסמים לא השתנו ודווקא ירדו על פני התקופה. הזמינות רק עלתה ומנגד מספר האנשים שיושבים בכלא הרקיע שחקים. המסקנה העיקרית היא שהטענות הפוליטיות בדבר הצלחת המלחמה בסמים, לא בהכרח מבוססות בעובדות אמינות. זה עוד נחשב מצב שבו אפשר אולי לנהל ויכוח על עובדות סותרות, דבר שלא ניתן לומר ביחס לטענות שונות שיוצאות מהרשות למלחמה בסמים בישראל ושנתלות בעובדות לא קיימות.

נעבור לרגע לצד השני של האלטלנטי אל עבר אירופה, שם דומה שהמשבר הכלכלי לא משנה את השפיות היחסית והפרגמטיות שמאפיינת את ההתייחסות למאבק בסמים. בשבוע שעבר פרסם המרכז האירופאי לניטור סמים והתמכרות לסמים את הדוח השנתי שלו ל2013. תמצית הדו"ח מצביעה על מגמה שאולי מוכרת גם מהארץ. ישנה ירידה יחסית קלה של שימוש בקנאביס ומעט יותר גדולה בקוקאין ומנגד עליה במה שמכונה "סטלה חוקית" היינו סמי פיצוציות. האיחוד יחד עם היורופול, מזהה לפי הדו"ח 280 סוגי "סטלות חוקיות" כש73 מהן הופיעו באירופה רק בשנה האחרונה. עם זאת, שוק הקנאביס נותר יחסית קשיח בדרישת השוק שלו ונותר הסם האסור הנפוץ ביבשת.

דו"ח האיחוד אינו מתעלם מהשפעות המשבר הכלכלי ומצביע על הסכנה שמדיניות הצנע הכלכלי שאליה מכוון האיחוד, עשויה להוביל לפגיעה בתכניות מניעה ושיקום, שבשילוב עם האבטלה הגבוהה בקרב צעירים, עשויה להביא להחרפה במצב השימוש בסמים וההתמכרויות ביבשת. אולם למרות כל אלו, הדו"ח מעיד כי המדיניות הרווחת והמתפתחת ברוב מדינות האיחוד, היא לא לטפל במשתמשים כבעבריינים, אלא למקד את האכיפה בספקים, בעיקר באלו המפתחים את שוק הסמים הסינטטיים.

ונסיים בפינת הקוריוז ההיסטורי. מי שחסיד של הסדרה "Breaking Bad" יכול למצוא קצת רקע היסטורי על תעשיית המת'אמפטמינים שעומדים במרכז הסדרה בכתבה על "גלולת מלח הטייסים". הכתבה מתארת את הסמים שהמשטר הנאצי חילק לחיילים גרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדרך להמריצם. דרך אגב, עד למלחמת העולם השנייה, גרמניה ויפן נחשבו ליצרניות הגדולות והמרכזיות ביותר של סמים סינטטיים שונים, שאז עוד נחשבו חוקיים בגרסאות שונות.

ושאלה לקוראים: האם השיר הבא אכן נכתב במרומז על גראס?

שבוע טוב לכולם.

עדכון קטן לפוסט של משהו ששכחתי.

יש את השטות הזו. פרסום על מנהל לשעבר במייקרוסופט שמתכנן להפוך את הרגולציה בקולורדו וושינגטון לעסק מסחרי של מליארדים, כמו "קוקה – קולה" ואפילו זכה לתמיכת נשיא מקסיקו לשעבר ויסנטה פוקס. עוד ניתן היה להתייחס לכך כעוד גוזמה משעשעת, אבל נוכח כמה פרטים יותר סביר שמדובר בגוזמה שהיא ספק חצי טיפשות, חצי הונאה. "היזם" מבקש לגייס 10 מליון דולר להנעת המיזם שלו, כדי לייבא מריחואנה ממקסיקו. לא משנה כמה קולורדו או וושינגטון יעשו את המריחואנה חוקית, עדיין כדי לייבא צריך לעבור כמה מכשלות פדראליות שמבטיחות ליזם דבר אחד: חופשה ארוכה במקום סגור על חשבון משלם המיסים האמריקאי.

אז מה קורה פה ולמה הוא יוצא במסיבת עיתונאים עם נשיא מקסיקו לשעבר? ולמה שמישהו יקנה מריחואנה (לא חוקית) מיובאת בקולורדו, כשהוא יכול לגדל לעצמו, או לקנות מספק מקומי חוקי? ההסבר הוא כפי הנראה בכוונה של היזם הנמרץ, למכור סוג של מניות, או אופציות, או כל צורה אחרת של דרך לגיוס כסף משוטים טיפשים, שנסחפים אחר הבטחות לרווח עצום "מתעשיית המריחואנה החוקית". זו שלכאורה תיווצר בעולם תוך שנה שנתיים. עד אז את שלו הוא כבר יחתוך והמשקיעים הלהוטים יישארו עם חלומות שאפילו לא ניתן לעשן….

מה עושה שם ויסנטה פוקס? כלום. הוא אמר שהוא לא מעורב במיזם ורק בא להביע תמיכה ברעיון הלגליזציה. עמדה ידועה שלו שהוא מצודד ומקדם מאז עזב את התפקיד ב2006 ושלא העז לומר כמו כל פוליטקאי, כל זמן שהיה בתפקיד. מבחינתו הוא הרוויח עוד הזדמנות לקבל קצת כותרות פרובוקטיביות.

על זה שעובדות ופרופורציה יכולות לעזור להבין דברים ואולי לחסוך שקל או שניים כבר דיברתי?