היום התברר כי מלחמת ההצהרות בין רוסיה למערב קיבלה זריקת עידוד. אמש הודיע האיחוד האירופאי כי הוא מסיר את האמברגו מעל מכירת נשק למורדים בסוריה. הדבר גרר מיד תגובה רוסית נחרצת, כשזו הודיעה מיד שהיא תקדם את השלמת עסקת המכירה של מערכת הS-300 לסוריה, כדי "לשמור על היציבות באזור" כדברי סגן שר החוץ הרוסי. בהמשך היום, שר הביטחון בוגי יעלון, השיב ביחס לנושא, כי אומנם עוד לא ברור אם המערכת אכן תגיע לאזור, אך במידה וכך יקרה ישראל תראה בכך איום ותדע להתמודד איתו.  גיבוי לעמדה הישראלית הגיעה לא מאוחר מוושינגטון שהודיעה כי היא רואה במכירת המערכת טעות מצידה של רוסיה.

מאבק העצמה בין רוסיה לארה"ב על רקע הסכסוך בסוריה ומשמעות עסקת ה S-300 לנושא כבר נדונה בפוסט קודם בבלוג, אך דומה שהשאלה המסקרנת הפעם היא, מה הניע את האיחוד האירופאי לשנות פתאום בבוקר את העמדה הנחרצת בדבר קיום אמברגו הנשק, עמדה שקוימה איתן בשנתיים וקצת בהן נמשך הסכסוך בסוריה. הסבר מעניין שחושף טפח, או טפחיים גם על המתרחש בסוריה, הועלה על ידי פרופ' וולטר ראסל מיד, מומחה ליחסי החוץ של ארה"ב. בפוסט בבלוג שלו, מעלה פרופ' מיד את הטענה, כי המניע להצהרה של האיחוד, הוא לא הרצון לפתוח אפשרות למכירת נשק למורדים הסורים, אלא דווקא החשש מסגירת אפשרות כזו.

מה  הכוונה? ובכן ראסל מיד טוען, כי חלק ניכר מהנשק שמגיע לידי המורדים מקורו במכירות נשק קרואטי. קרואטיה עדיין איננה חברה באיחוד האירופאי ולכן חופשיה למכור כרצונה. הטענה הזו הופנתה כלפי קרואטיה בעבר וקשה לראות מניעה קרואטית לנצל הזדמנות לעשות כמה ג'ובות על חשבון עוד סכסוך מדמם. אם כבר זו גם הזדמנות נחמדה לתקוע קצת לדוב הרוסי, שהיה מעורב לא מעט בסכסוך הבלקני בשנות ה90 ותמך בסרבים.

הקרואטים עצמם מקורבים ונתמכו בעבר על ידי גרמניה ובעיקר על ידי שרותי הביון שלה. לכן קשה להאמין שהמכירות הקרואטיות נעלמו מעיני הגרמנים ולמעשה מעיני האיחוד והאמריקאים, שאולי אף קרצו עין לכיוון הקרואטי. את הנשק מספקים לטענת פרופ' מיד ואחרים דרך ירדן שמקבלת משלוחי נשק רבים מקרואטיה, יתכן ובמימון מדינות מהמפרץ. הניו יורק טיימס עצמו קשר את הCIA לערוץ אספקה זה, מה שמעמיד בצל את הטענה כי כוח המשימה האמריקאי בירדן עסוק רק בסיוע בתכנון עבור הירדנים בלבד. האם יש סיכוי שהנשק באמת מיועד לצבא הירדני? בהינתן ששכנותיה, לא עיראק, לא סעודיה ולא ישראל לא במצב מלחמה עמה ובהינתן שהצבא הירדני מבוסס על אמל"ח מערבי אמריקאי בריטי מתקדם יחסית, קשה לראות מה בדיוק אמור לתרום לו אמל"ח יוגוסלבי משנות ה90. הסרטונים שדולפים לרשת כמו זה המוצג פה מטה, מאמתים כנראה את היעוד האמתי של אותו נשק קרואטי שנשלח לירדן

אז מה הבעיה של האיחוד עם כל זה? הבעיה לפי פרופ' מיד היא, שקרואטיה אמורה להצטרף לאיחוד בקרוב. למעשה מאוד בקרוב, ב-1 ביולי. לכן תחת מצב בו קיים אמברגו אסור יהיה לקרואטיה למכור נשק למורדים מרגע שתצטרף לאיחוד. הסרת האמברגו מקלה על המשך קיום ערוץ זה, מבלי לחשוף ישירות את תמיכת הממשלות האירופאית וכנראה האמריקאית,  בחימוש עקיף של המורדים בסוריה.

לסיכום, התגובה הרוסית בעיניים ישראליות אולי מעצבנת ומדאיגה (ובצדק), אבל קשה לומר שלא דרכו במערב על האצבעות של הדוב הרוסי בדרך לכך. במידה והתוצאה של כל משחק המעצמות הזה תהיה הגעה של מערכת הנ"מ לסוריה, הבעיה שתיווצר לישראל תהיה בסופו של דבר, תוצאה של מאבק העצמה האירופאי-אמריקאי-רוסי, סביב שאלת ההשפעה בסוריה. כאב הראש שיחטפו הבכירים הישראלים, הוא רק ספיח קטן במשחק של דיפלומטיה כפייתית סמויה בין המעצמות.

נ.ב

הערה עצמית לסדר: בפוסט הקודם בנושא, הנחתי השערה שטענה כי לתקיפה הישראלית בסוריה היה מקום בזירוז ההחלטה הרוסית לשלוח את מערכת הנ"מ. הייתה זו השערה ולא עובדה. עמיתים מהאקדמיה שמומחים לרוסיה, העירו לי כי הסיבות לכך עשויות להיות פרוזאיות יותר מהמשוער ואני בהחלט מקבל הערה זו. לכן אל מול הדיווח על ערוץ הנשק הקרואטי למורדים, יתכן ואכן להתקפה הישראלית לא היה משקל רב בהחלטה, בטח ביחס לאספקת הנשק דרך ירדן. אולם באותה מידה, יש לקחת בחשבון את האפשרות שיתכן ואותה תקיפה הייתה סוג של "קש בגב הדוב הרוסי" שהוסיפה לחוסר הסבלנות הרוסי נוכח התנהלות המערב והובילה להחלטה לשליחת מערכת הנ"מ. האם אכן כך היה ומה הוביל לכך? לפוטין ולקרמלין הפתרונות.

מורדים סורים מכינים לירי מטל"ר קרואטי (דומה למטל"ר קוריאני, אך בעצם כולם גרסאות למקור סובייטי, זה בסרטון אכן יוגוסלבי)