ההופעות האחרונות של בכירי "יש עתיד" במליאת הכנסת, יוצרות תחושה שקיים קו משותף בסיעה: שטחיות. תקראו לזה רוח המפקד, תקראו לזה נאיביות של טירונים, אך דומה שהדינמיקה של ססמאות ופופוליזם מעל בימת המליאה, כתחליף להכרות עם המציאות העובדתית, הפכו לקו המנחה של שרי המפלגה. האחרונה שחטאה בכך השבוע, הייתה שרת הבריאות החדשה יעל גרמן, שבמפגן שחצנות מקומם האשימה שלושה חברי כנסת בעיוות ובאי הכרת העובדות. היא טענה כי הם עושים זאת כדי להתאים את העובדות "לתאוריה שלהם". הדבר לא היה כה מקומם, אם גרמן עצמה הייתה מודעת לחולשת העובדות עליהן היא מבססת את יומרנותה הנחרצת.
ראשית נבהיר: כשדברים מגיעים לקביעת תפיסה ומדיניות ביחס לסמים, איש לא משלה את עצמו שהמניעים של אנשים אינם חפים מאינטרס ואידאולוגיה. יש שתומכים בלגליזציה ממניעים של נהנתנות ורצון לשוק סמים חופשי וזו עמדה אידאולוגית לגיטימית, בדיוק כמו העמדה ששוללת סמים מתוך הפחדה דמונית דמגוגית. אך הוויכוח בין עמדות ודעות אלו הוא עניין לשיח חברתי, שבו יש להפריד בין דעות לעובדות.
הנטייה הדמגוגית הזו בדיון סביב סמים היא הזדמנות להבהיר, שהעמדה הליברלית יחסית שנוקט הבלוג, נובעת מרצון לבסס את הדיון על עובדות מבוססות ולא על דמגוגיה. נכון, לכל אחד מגיעה הזכות לדעה משלו, אבל לא לכל אחד מגיעה הזכות לעובדות משלו. לכן מה שהוביל לכתיבת הפוסט הזה, הייתה הטענה של שרת הבריאות בדבר עיוות עובדות על ידי אחרים, בעוד השרה עצמה מתעלמת מכך שבמקרה הטוב העובדות עליהן היא נשענת, הן חלקיות ובעייתיות להשוואה ובמקרה הרע פשוט לא קיימות. למה אני מתכוון?
שרת הבריאות דיברה על כך שהמשרד שלה מחלק התרים ומרחיב את הקף החלוקה וכי כבר התקדמו מ3,500 למספר "העצום" של 11,000 חולים זכאים. השרה גם ציינה, שמשרדה לא יתיר שימוש לכל מי שרוצה. הטיעון הזה מקומם, בעיקר כי הוא נשען על טיעון של מנכ"ל משרדה רוני גמזו שטען שישראל הגיעה למספר אישורים חסר תקדים בעולם ונמצאת בחזית ובפסגה במתן אישורים (דקה 6:00 לערך בראיון). כאן קפץ לו השד העובדתי וזקף לי את האוזניים. כמי שעוסק במחקר אקדמי בהשוואה של עובדות שונות בנושא מדיניות הסמים, ניסיתי להיזכר היכן ראיתי השוואה בין מדינות בדבר מדדים של מתן מרשמים למריפואנה (הכינוי לקנביס רפואי). עד היום בחיפושי, לא מצאתי השוואה אובייקטיבית שכזו, בעיקר כי קשה מאוד ליצור אחת שכזו.
הבעיה נעוצה במערכת ההיתרים הסבוכה והמורכבת שקיימת בכל מדינה שהתירה לגליזציה רפואית. אומנם ישנן השוואות של רמות שימוש כללי לא חוקי במריחואנה בין מדינות, כמו למשל בדוח הסמים העולמי של האו"ם, או של הOECD. אבל השוואה של חלוקת אישורים רפואית? יוק- אין. יתרה מכך, גם כשיש נתונים מסוימים, קשה לבסס את ההשוואה, בעיקר ביחס לאירופה וזה מסיבה פשוטה. במדינות רבות כמו הולנד, פורטוגל, צ'כיה שוויץ ספרד ואחרות, המדיניות כלפי שימוש אישי לפנאי והחזקה של מריחואנה, היא של אי-הפללה וגישה מקלה ביותר. למעשה במדינות אלו יש "לגליזציה דה-פקטו". כלומר גם אם לא באופן חוקי רשמי, מריחואנה נגישה וזמינה לכל דורש. כך שהתמריץ במדינות אלו להירשם במשרד הבריאות לשם קבלת אישור מרשם הוא נמוך, עד כדי לא יעיל כמדד להשוואה.
ניקח לדוגמה מדינה מתקדמת ביחס למחקר והתרת שימוש במריחואנה כמו הולנד. למרות הנגישות הרבה למריחואנה בכל קופי שופ זמין לשם שימוש פנאי אישי, עדיין למטרות רפואיות צריך ואפשר לקבל אישור למריפואנה. יתרה מכך בהולנד יש רשות שמחלקת אישורים למריפואנה. הדבר נובע מסיבה מאוד עובדתית שכדאי לשרת הבריאות הישראלית ולמנכ"ל משרדה, שטען שאי אפשר לשלוט במינונים, ללמוד. חלוקת המריפואנה בהולנד מתבססת על 4 רמות של THC שניתן למנן לחולה בהתאם לסוג המחלה.
כלומר בניגוד לטענת השרה והמנכ"ל שלה, שקנאביס איננו תרופה ואיננו ניתן לבקרה כחומר "מרקחת" אלא הוא רק צמח, בהולנד הם לקחו את זה למקום מקצועי מבוסס מחקר ברמה גבוהה ביותר. האישור הוא לא רק עניין חוקי, אלא נועד לאפשר להתאים לחולה את ה"מרשם" הנכון ביותר. הרשות בהולנד איננה רואה בעצמה רק מנגנון הסדרה חוקי, אלא מנגנון סיוע רפואי. שלשם כך הרי נועדו רשויות בריאות לא? בפוסט בבלוג הזה יש סיקור מצוין על שלל המחקרים ההולנדים ביחס לפוטנציאל של מריחואנה כתרופה. זה למקרה והשרה רוצה להמשיך ולדבוק בעמדת משרדה שאין מחקרים על הפוטנציאל הפרמקולוגי של הצמח. אני בטוח שפניה רשמית של המשרד, או מחלקת המחקר בכנסת לארגון ההולנדי, תנפיק להם עותק מתורגם של המחקרים הפרמקולוגיים הנדרשים. את התרגום היא יכולה לממן מתקציב הקשר לבוחר, לא נכעס עליה.
אז אולי לא כל כך נכון להשוואת את ישראל למדינות אירופיות מקלות בגישתן כמו הולנד, או ספרד וכדאי לחפש מודלים שקרובים יותר לישראל בגישה החוקית שלהם למריחואנה ככלל ולמריפואנה בפרט? אם נלך בכיוון זה נמצא, שדווקא במדינות שכן מחמירות ביחס לשימוש רגיל (היינו לצריכת פנאי אישית) ומנגד מאפשרות שימוש רפואי בקנאביס, כמות האישורים גדולה יחסית לישראל. ניקח למשל את מדינת אורגון בארה"ב. תוכנית המריפואנה באורגון הנפיקה עד נכון לאפריל 2013 53,117 אישורים למריפואנה וזה ביחס לאוכלוסיה של 3.9 מליון איש. כלומר פי 5 מישראל לאוכלוסייה שהיא כחצי מאוכלוסיית ישראל.
האם יש סיבה להניח שבאורגון יש יותר חולים מבישראל? או שיש סיבות לתחלואה גבוהה יותר? או שאולי הסיבה היא שהם פשוט לא מונעים מדמגוגיה? יתרה על כך, גם מנגנון ההסדרה שם שונה עובדתית מישראל. באורגון יש 1,543 מטפלים שתחתם רשומים חולים מטופלים במריפואנה, כמה יש בישראל? יספיקו לכם אצבעות יד אחת, אולי שתיים. אפשר לבדוק את הנתונים בעוד מדינות בארה"ב מתוך ה18 שהתירו שימוש במריחואנה רפואית, אלו סביר להניח מייצגות את המודל הכללי שהכי קרוב ונכון להשוואה לישראל. אבל סביר להניח שהשוואה עובדתית שכזו עשויה להביך את "העובדות של התאוריה" של שרת הבריאות ושל בכירי משרדה.
אז למה יעל גרמן מתעקשת על "עובדות" ועל כך שהיא רק מקיימת את החוק כלשונו? הסיבה הפשוטה היא, שכנראה אין לה מושג על מה היא מדברת. היא לא באה מתחום חקר הסמים, או קביעת המדיניות בתחום. היא לא מכירה את הנושא ומה שהיא מתיימרת להציג כנתוני אמת, הם בעיקר אוסף של אמירות קבועות של פקידי משרדה ושל הרשות למלחמה בסמים שחוזרת על אותו תקליט שחוק.
מציאה, בדיקה והשוואה של עובדות ממשיות, שכפי שהוצג כאן בניסיון המאוד קצרצר וחלקי, עשויה להבהיר שהעובדות של שרת הבריאות, לא בהכרח עומדות בקנה אחד עם מציאות עובדתית ממשית. או בקיצור, כמו אצל ראש המפלגה שלה, גם אצל שרת הבריאות הפרקטיקה של דמגוגיה שטחית מתגלה כשמגיעים לצורך לעצב מדיניות. או אז בהעדר ניסיון בתחום והעדר בסיס ידע והבנה אמיתיים, פונים לתרבות השלוף והפופוליזם והדמגוגיה כתחליף. לכן בהעדר בסיס עובדות ממשי, אולי עדיפה תאוריה חלקית, על דמגוגיה פופוליסטית.
עשבים שוטים 
אהבתי….
אהבתיאהבתי
והיא ממשיכה לבלבל את המח
סדר יום עם קרן נויבך – ראיון עם שרת הבריאות יעל גרמן (23.05.13)
אהבתיאהבתי
תודה. לא ידעתי שהיא התראיינה הבוקר.
בהחלט עצוב לראות שרה בממשלה מתפתלת בהצדקה של עובדות שהיא לא בקיאה בהן. בשיחה היא בו זמנית אומרת משהו ואז סותרת את עצמה. מצד אחד אומרת שקנאביס אינו תרופה ואז אומרת שזה צריך להיות מטופל על ידי רופאים ושגם חברות התרופות החלו מתעניינות בכך. אז שתחליט…תרופה או לא?
בנוסף, היא ממש לא מדייקת לגבי מהות החוק הבין לאומי והאמנות. החלטה להעביר את הקנאביס לקטלוג אחר פחות מחמיר, היא עניין של החלטה ממשלתית. בנוסף, ההתעלמות ממחקרים ומידע רב שנמצא במדינות אחרות שסותרות את טענותיה. עצוב לראות את חוסר השליטה שלה בעובדות וסילופן.
אהבתיאהבתי
אכן הרהורים בגובה הדשא. מטובלים היטב בדמגוגיה וחלשים מאוד בלוגיקה.
1. אתה טוען ששרת הבריאות דיברה על כך שהמשרד שלה מחלק היתרים ומרחיב את הקף החלוקה וכי כבר התקדמו מ3,500 למספר "העצום" של 11,000. היא לא אמרת את המילה "עצום" – זו תוספת דמגוגית שיקרית שלך – מטרת האמירה שלה היתה להצביע על *מגמה*. והיא לא טעתה בשום עובדה כאן.
2. הכשל הלוגי השני שלך מגיע כשאתה טוען שהאמירה שלה על כך שמספר ההיתרים חייב להיות תחום במספר סופי כנדרש על פי החוק "נשען על מנכ"ל משרדה רוני גמזו שטען שישראל הגיעה למספר אישורים חסר תקדים בעולם." – לא זה לא נשען על הטיעון הזה ולא קשור לטיעון הזה -זה קשור לחוק. כפי שהיא ציינה. אתה פשוט החלטת לנגח אמירה שהיא לא העלתה על דל שפתותיה מעל בימת הכנסת לגבי המובילות של ישראל בתחום והחלטת שהיא נשענה על זה באיזה אופן – טוב שלא ניגחת אותה באותה הזדמנות על איזה אמירה של אלון מזרחי ש"קפצה לך לראש".
3. לא שמעתי אותה בקטע הנדון מעל בימת הכנסת טוענת טענה השוואתית של ישראל ביחס לאירופה, אבל למרות מאמצים והתפתלויות לא הפרחת בנתונים כלשהם את טענת משרד הבריאות כי אכן בישראל מחולקים יותר רשיונות פר נפש מכל מדינה באירופה. עם מדיניות הפללה כזו או אחרת.
4. טענת שההשוואה של כמות הרישיונות המחולקות באורגון או במדינות אחרות בארה"ב עשויה להביך את "העובדות של התאוריה" של שרת הבריאות – איז תאוריה זו בדיוק ? איפה שמעת אותה בסרטון היוטיוב שצרפת (או במקום אחר) שישראל מחלקת יותר רשיונות מבאורגון? או ארה"ב ? אתה שוב ממציא קישקוש ואז סותר אותו. שיטה מעניינת.
5. אתה שואל בהיתממות מדוע יעל גרמן מתעקשת על "עובדות" ועל כך שהיא רק מקיימת את החוק כלשונו? [ומה שעצוב הוא שאתה רציני בעניין הזה]. היא מתעקשת על קיום החוק כי היא צריכה לעמוד בפרץ של לוביסטים ואנשים שמנסים לקדם ליגליזציה אפורה שלא דרך חקיקה בכנסת, זו ההפרדה שהיא מדברת עליה. ליגליזציה זה עניין של חקיקה בכנסת וגראס רפואי הוא עניין נפרד לחלוטין ולא ניתן לעשות את הליגליזציה על גבו ועל גבם של החולים.
6. רשימה דמגוגית ומעוותת כל כך (מראשיתה ועד סופה) באמת קשה לייצר. שאפו. מעניין גם שהמום הראשון שקפץ לך לראש כשניסית לסכם את הקישקוש הזה היה דמגוגיה – חבל שהטחת אותו בשרת הבריאות ולא במראה.
אהבתיאהבתי
שלום גיא,
אני מניח לפי השם שאתה מדבר מהפוזיציה ולא קל לך לראות את אמך (אם ניחשתי נכון) מותקפת, אבל כאיש ציבור שחורץ משמעויות לציבור, זה חלק מהתפקיד. כשזה בא על רקע של חוסר הבנה במשהו, זה צורם. אתה יכול לכנות בשמות את הבלוג ואת רמתו אבל לא התמודדת עם המוצג פה וכמו שציינתי, זו רק הדגמה חלקית. צר לי שבמקום לפתוח את האוזניים אתה (כנציגה?) בוחר לתקוף ולעלוב בכל מי שבחר לבקר אותה. כידוע אנחנו עדיין בדמוקרטיה ולבקר החלטה ממשלתית שנראה שהתקבלה בחוסר ידע, היא דבר לגיטימי
לענייננו:
1. יעל גרמן אמרה והדגימה במחוות ידיים וקול "משרד הבריאות מרחיב לא מצמצם" הטענה הזו דמגוגית כן בין היתר במחוות הידיים, בעיקר כי הצמצום של ההיתרים בקרוב פוסל חולים שטופלו עד כה
2.היא בעצמה מדברת על עובדות – על אילו היא מתכוונת אם לא אלו שהציגו לה בכירי משרדה? או שמא היא המציאה משלה? לא ביקשתי ממנה לגליזציה, אני מסכים שזה לא עניין משרדה. אבל אי אפשר להתיימר ולומר שהחוק מגביל את היהתרים כשהחוק אומר שמשרד הבריאות יקבע תבחינים ופה שורש הבעיה שהפוסט לא הזכיר. משרד הבריאות צמצם את התבחינים למחלות מותרות בטח ביחס לעולם, ולכן, כן זה לא החוק שצמצם, אלא החלטת המשרד שבראשו היא עומדת
3. האמירה על המובילות העולמית כבר יוחסה למנכ"ל משרדה, ממליץ שתקרא שוב עם כוס מים קרים
4. אתה מתעלם מהטיעון הכי מרכזי בפוסט, שבהשוואה הבסיסית של ישראל למדינות שמקיימות מדיניות דומה לשלה ביחס הכללי למריחואנה ומתירות שימוש רפואי (בעיקר ארה"ב) ישראל נמצאת רחוק מאחור. אתה מוזמן לבדוק עוד נתונים של 18 המדינות בארה"ב ולהיווכח. הטענה המרכזית היא, שמאחר ובאירופה ברובה יש כמעט לגליזציה מלאה ומריחואנה זמינה יחסית, המספרים של בעלי מרשם לא גבוהים, אבל לא כתוצר של מדיניות. לכן לבוא ולטעון שלא הפרחתי את המספרים, כשרק בהסתכלות חטופה במדד היחסי מול 18 המדינות בארה"ב שהצגתי, רואים שאנחנו רחוק מאחור, זו טמינת הראש בחול מצדך ומצד אלו שאתה מגן על החלטתם. אגב גם זה הופנה למנכ"ל משרדה, אם לא שמת לב, אבל כשרת הבריאות, יש לה גם אחריות לנאמר על ידי ראש משרדה, בטח אם זה הקו המנחה בעיצוב המדיניות שהם מובילים ונשענים עליו.
לעניין החוק, אני ממש ממש לא מצפה או מקווה ששרה בישראל תפר אותו. ממש לא. אבל כמי שאמונה על המדדים שלפיו הוא מעוצב וכמי שיש בידה לבחון ולהגמיש את התבחינים כדי שיעמדו בדרישות החוק, ההסתתרות מאחוריו כדבר קשיח ומוגדר מראש היא מקוממת.
בעניין אחרון, אני בהחלט חושב ומסכים שלטפל בכלל עניין הלגליזציה הלא רפואית, איננו מעניין משרדה על הכנסת לדון בכך אם בכלל. להפך, אני חושב שנפל על המשרד שלה תיק שהיא ואנשיה לא יודעים איך לאכול אותו וחוטפים מהיותם בתווך. אבל זה עדיין זה לא מצדיק להגן בנחרצות על מדיניות, כשהעובדות אינן כה חד צדדיות כפי שהיא רוצה להציג.
נ.ב
שתי הערות נוספות. בראיון המאוחר יותר אצל קרן נויבך היא המשיכה להציג חוסר בקיאות – בעיקר ביחס לטענות על העדר מחקרים פרמקולוגיים. עצוב שזה הידע של משרדה, אם ככה זה הוצג לה, שכן לא חסרים מחקרים פרמקולוגיים בחו"ל כפי שהוצג ביחס למצב המתקדם יחסית בהולנד.
בנוסף, אני ממש לא מנסה לקדם פה לגליזציה מלאה ולא זה מעניינו של הבלוג הזה. אני פשוט טוען שהרבה מהטענות שהיא השמיעה הן חלקיות ולא מבוססות, בטח ביחס למחקרים שקיימים כיום בחו"ל ורק צריך להיות קצת ביקורתי כלפי דוגמת החשיבה השלטת. התחושה מהתנהלותה היא, שהיא הגיעה לתפקיד ונאחזת בהמלצות משרדה (שזה לגיטימי), אך מבלי לנסות ולשאול שאלות ביקורתיות ולחפש מחשבה אחרת על המצב. במידה ואתה מוכן לענות (או לייצג אותה), הייתי מעוניין לדעת, האם טרם החלטתה להתמנות לשרת בריאות היא עסקה בנושא? למדה אותו? באה עם איזה קו מנחה? או שנכנסה לתפקיד ולקחה החלטה מן הבא ליד?
אהבתיאהבתי
אני הבן של יעל, אבל אני ממש לא נציגה, לא הדובר שלה, לא דובר ממשלתי ולא נעליים. אני בן אדם עצמאי. מדוע לאנשים קשה להתמודד עם העובדה הזו ? יש לכם איזה כשל חשיבתי מובנה שקושר אנשים למקום העבודה של הוריהם. אתם צריכים לטפל בזה.
אתה טוען שאני "מעליב" ואילו אתם "העברתם ביקורת" בשעה ששנינו טוענים אותו דבר – אתם טענתם שהשרה היתה דמגוגית ואילו אני טוען שכל הרשימה הזו היא דמגוגיה אחת גדולה. השתמשנו באותה הגדרה. נבחרי ציבור צריכים לדעת לקבל ביקורת ואילו מבקרים דמגוגים, שלא מתבססים על עובדות חפים ממנה ?
עכשיו, התגובה האחרונה כבר מערבת שקרים בוטים. לא רק דמגוגיה:
1. לתיאור ההרחבה מ- 3500 ל 11000 בשנתיים וחצי היא עשתה תנועה קטנה מידי עם הידיים. זה גידול ענק. של מאות אחוזים. הטענה כאילו חל צימצום בהיתרים חדשים היא שקר בוטה ומוחלט. יתכן שאתה שקרן שיודע שהוא שקרן ויתכן שאתה פשוט בור. אבל זה פשוט לא נכון. זו הפעם הראשונה שהוסדר עניין ההתוויות בצורה רישמית ונוספו המון התוויות חדשות. חלק מההתוויות לא מופיעות בנהלים (אבל הם גם לא הופיעו קודם לכן מהטעם הפשוט שלא היו נהלים מסודרים – היה בן אדם אחד שאחראי על הנושא ולא ועדה של 8 אנשים ועוד הרבה ברדק שכעת הוסדר). חלק מהנהלים מדברים על אפשרות למתן אישורים לחולים במחלות שאינן מצויינות ברשימת ההתוויות (כמו פרקינסון, פוסט תראומה וכד'). גם מי שמסורב יכול עדיין לקבל אישור דרך ועדת ערר. הכמות הצפויה בעתיד הולכת לגדול מ 370 ק"ג בחודש כיום למעל 400 ק"ג בקרוב מאוד – הגידול ברישיונות לא נעצר.
2. שוב שקר. ראה סעיף 1.
3. מנכ"ל משרד הבריאות הוא לא "שרי יש עתיד" – עכשיו אתה מבין למה אני מתכוון ב"רשימה דמגוגית ומניפולטיבית" ?
4. הטיעון המרכזי של הפוסט הוא ששרת הבריאות לא דייקה בפרטים. הטיעון הזה מופרך שיקרי ועטוף בהמון דמגוגיה. הדוגמה הבולטת ביותר לדמגוגיה היא הצגת "18" מדינות בארה"ב. כשנוח לאנשים פתאום ארה"ב הופכת להיות עשרות מדינות ולא מדינה אחת. ואל תטרח להסביר לי עכשיו על ההבדל בין השלטון הפדראלי וה states – שינו יודעים שהניפוח הזה הוא דמגוגי. ההסתכלות על ארה"ב היא כמדינה אחת עם שונות אזורית.
נ.ב.
מהיכן אתה שואב את הבטחון והבקיאות הרפואית שלך במחקרים רפואיים. היא לא טענה שאין (מאות או אלפי) מחקרים בנושא וגם משרד הבריאות לא טוען את זה. משרד הבריאות עובד בכלים מאוד יבשים וסטנדרטים מדעיים גבוהים כשהוא בא לבחון יעילות של תרופה למחלה *מסויימת* – המחקר צריך להיות קליני מקיף בסדר גודל של מאות אנשים, לעבור אישורים ובקרה מדעית מוסמכת של המחקר ע"י רשויות כמו ה FDA וכד'. זה שמישהו עשה מחקר על 30 סטודנטים בשטוטגארט זה לא קריטריון מספיק למשרד הבריאות לאשר שימוש בחומר (המוגדר בחוק כחומר מסוכן). עניין ההתוויות נוסב בעיקר סביב זה – מחקרים שהראו הקלה בכאב של זן מסויים שבו תופעות הלואי והנזקים האפשריים קטנים משמעותית מהתועלת יאפשרו את אותו זן לאותו סוג כאב שנבדק – לא לחולים שמגיעים עם טורט למשל. לכן כשאומרים שאין מספיק מחקרים מתכוונים בדיוק לזה. הקנאביס הוא צמח משנה תודעה שיש לו _פוטנציאל_ הרסני גם ברמה האישיותית (מחקרים*) – אין שום סיבה להקל בו ראש ולתת לו מסלול עוקף מתודות מדעיות אוביקטיביות כמו לכל תרופה שנכנסת לשימוש במערכת הבריאות.
אהבתיאהבתי
ממליץ לך לעשן אולי תיהיה חכם יותר גיא אן לך בינה ולא דעת – מורפיום מסוכן ומממכר יותר ומזיק יותר אז מה מורפיום ולא קנאביס ?? כי ממורפיום מישהו מרוויח כסף והוא יכול לתת לאימא שלך גוב כמו כולם מחפשים רק גובים – ולא טובת הכלל – גיא אימא שלך והעבודים שלה מנסים להרוג – למה לא לתת לילדים את הקנביס בצורה של שוקלוד זה לא למסחר ולא מחולק חופשי ועדיין הם מבטלים את זה חשבת על זה אים לא לטרת החברים שלהם בטבע אז לאיזה מטרה הם מפסיקים להם- המדינה הזאת יודעת לקחת ורק מי שלוקח מקבל אז אתה רוצה לקרא לנו עברינים תקרא אתה עידיין לא חכם יותר מאף, אחד אני אולי דיסלקט אבל ממליץ לך לעשן אולי תגלה שיש לך פוטנציאל שיכלי כי אתה מחפש להגן על אימא שלך ולא על האמת
אים רק היה לך שכל היתה מבין שאתה גם מבר שטיות כמו אימא שלך – לא אקרא לה גברת שר הבריאות כי בשבילי גברת מוות – רק שחיתות מנעים אותכם הפוליטקה
יש עתיד מתגלה כאין תיקווה
אהבתיאהבתי
האם טענתי שאתה דוברה? לא. העלתי שאלה בסוגריים נוכח העבודה הנחרצת שאתה עושה בהגנה על עמדתה ועל עמדת משרדה. לכן אל תתפלא שאנשים תוהים בדבר. כשם שאתה מביע פה דעות עצמאיות, כך הפוסט הזה הוא ביטוי דעות של אדם אחד. אני. על כן מי הם ה"אתם צריכים טיפול" אליהם אתה מתייחס? אינני נציג דעה של איש פרט לזו שלי. צורמת האמירה "לטפל" האם אין באמירות מסוג זה התקפה לקעקוע האדם ולא הטענות שלו? דומה שהאווירה הציבורית כן מביאה אותך לרמת עלבונות אישית. אני יכול לומר, שלמעט האשמה של אמך בדמגוגיה כאשת ציבור, נמנעתי מלרדת לרמה האישית שאתה הצלחת בדברייך כלפי המבקרים. אינני שולח אותה "לטיפול" ולמרות ביקורת רבה ומחלוקת על דבריה והתנהלותה, עדיין אני מכבד אותה כאשת ציבור ושרה בישראל.
אינני חסין לביקורת והפוסט מטרתו דיון. אני אחראי על הפוסט, כל מה שנכתב בתגובות אחרות הוא באחריות הכותבים אותו ולמעט אלימות מילולית ואיומים וספאם אינני מצנזר תגובות. ולהבהרה אינני קשור לשום תנועה, מחאה או ארגון.
משזה מונח בצד אני מקווה, אחזור לעניין ה"עובדות".
1.לא שקרן ולא בור (לא אקח זאת כעלבון אגב). האם טענתי שהמדיניות איננה הסדרה? לא. טענתי שההסדרה צמצמה את הקף האנשים שקבלו את החומר עד כה. על ידי צמצום ההתוויות. המשרד צמצם התוויות שבמדינות אחרות הן כבר בסטנדרט ובכך פגע באנשים שברוב העולם מקובל שיטופלו על יד החומר. כך שמעשית ה"הסדרה" פגע באנשים. האם יצא מהמשרד אמירה פשוטה שהייתה נותנת לאנשים אלו תקווה שאומרת שהרחבת ההתוויות תבחן בהמשך? ועדות הערער מחזירות אנשים שנים אחורה. קנאביס רפואי מותר בישראל שנים עוד מה90', אך רק בשנים האחרונות עקב לחץ ציבורי והעלאת הנושא לתודעה הורחבו ההיתרים ולא בזכות המדיניות בזמן חודשיים של כהונת אמך. מעשית ההסדרה יוצרת הפחתה (אגב אני לא נגד ההסדרה, אלא נגד הדרך, האם לא היה נכון יותר להשאיר הסדרה רחבה ואז לצמצם נוכח עדויות ולהמנע מהפגיעה באנשים שממילא מקבלים כרגע את החומר). אני מפנה פה שאלה שלמרות שאינך נציג, אשמח אם תוכל להעלות הלאה – האם יש נכונות לשקול הרחבת ההתרים בצמוד להוכחת יעילות ממחקרים במקומות אחרים?
2. לא שקר. אתה מוזמן ללמוד את המנגנון החוקי לפיקוח על סמים, אבל פקודת הסמים שבה מעוגן הנושא מבוססת על אמנת 1961 עליה חתומה ישראל. האמנה משאירה למדינות את הסמכות לקבוע את הרמה של שימוש רפואי/מחקרי בחומרים. לכן פרשנות גמישות האמנה היא לשיקולו של המחוקק הישראלי. הרחבת היהתרים היא עניין ש הממשלה ואפילו לא מצריכה חקיקה חדשה. לדוגמא (שאיננה קשורה ישירות לכך) כדי לשנות את מעמדו של החומר לפחות מסוכן צריך רק קטלוג אחר בפקודת הסמים (לא שזה מה שאני טוען שצריך להיעשות). כך שלבוא ולומר שהחוק כובל את המשרד, היא אמירה או לא מודעת, או שמתעלמת מעובדות בניסיון להתעלם מדיון ציבורי (ברמת ההתוויות האפשריות רפואית).
3. לא התייחסתי למנכ"ל המשרד כ"שר יש עתיד". הוא כונה בכיר משרדה (וזה מה שהוא הלא?) העניין הזה יוחס לפוסט קודם בבלוג, שאני מניח שאתה לא קורא. לכן לא נוצר אצלך ההקשר. אני כן מקבל על עצמי שיתכן והייתי צריך לקשר פה לינק שהיה יוצר את האמירה הזו לביקורת קודמת שלי על יאיר לפיד (לא בנושא הזה) ומדוע בהתנהלות ההיא והזו אני רואה שיטחיות באופן קביעת המדיניות של שרי המפלגה שאמך בה.
4. לגבי הטיעון המרכזי. אתה יכול לכנותו שקרי ודמגוגי, אבל הוא לא. בעיקר כי נראה שאינך עומד על הבדלים בין המדיניות הפדרלית ביחס למריחואנה בארה"ב ככלל ורפואית בפרט לבין העמדות הפרטניות ברמת כל מדינה בארה"ב. זה לא עניין של מה שנוח לי להציג, אלא זה עניין של השוואה נכונה של עובדות. לממשל הפדרלי אין מדיניות סמים רפואית, בטח לא ברמה של ישראל, לכן ההשוואה הנכונה היא מול מדינות מסוימות בארה"ב, בהן יש מדיניות כללית שקרובה לזו בארץ, אך עם מדיניות הסדרה רפואית בהתאם. לא אעביר לך פה שיעורים בממשל אמריקאי, אבל ההבדל בין הSTATE והפדרלי במיוחד בנושא הזה, הוא מהותי ואתה מוזמן לקרוא פוסטים קודמים גם בנושא הזה. האם אני קשקשן שקרן דמגוג שממציא עובדות ביחס למצב? מאחר ואני בוחר להשאר אדם פרטי (יחסית) לא אציג מה בסיס הידע שלי, אתה מוזמן להתעניין עוד אם תרצה.
בתמצית, ההשוואה למצב בארה"ב ולמדינות פרטניות, הוא הנכון ביותר מתודולוגית בהעדר השוואות כלליות עולמיות. בפוסט עצמו גם הסברתי למה יש בעייתיות כללית בהשוואה עולמית או מול אירופה, אך לך נוח להתעלם מכך. אגב, בערוץ 7 יחסו לאמך בנאום בכנסת את האמירה שביחס לאירופה אנו מובילים (ראה באתר שלהם). בנוסף, אם הדיון יצריך, אני מוכן למצוא מדינה באירופה שכן עשויה להתאים להשוואה ונבדוק את הנתונים.
5. מהיכן אני שואב א הבקיאות והביטחון? שוב, אני אדם פרטי, רק אומר שהעיסוק שלי בתחום המדיניות הזו הוא אקדמי ואפילו משלמים לי על כך (מוסד אקדמי). את הסטנדרטים שאתה מציג ביחס למחקרים שמשרד הבריאות דורש ואילו רשויות אמורות לבצע אותו יש כבר בעולם. הטענה שלי היא מההתעלמות המופגנת ממחקרים אלו (ולא על 30 סטודנטים) אפילו נתתי לינק לארגון ולרשות ההולנדית שעורכת את המחקרים הפרמקולוגיים בנושא (אם תרצה, אביא מחקרים ממדינות ורשויות נוספות – כולם רשמיים) כולל מחקרים של צבא ארה"ב שכבר מטפל בחיילים עם PTSD מעירק במריחואנה רפואית ומחקרים שכן מצדיקים מתן לחולי טורט. כל אלו מחקרים שעברו ובוצעו לפי כל הסטנדרטים שציינת. ההתעלמות או הרצון שלא לקחת אותם בחשבון הוא שמקומם ויוצר תחושה שהדיון איננו מדעי עובדתי ענייני, אלא דמגוגי ומונע אידאולוגי. לתחושתי משרד הבריאות פשוט לא רוצה להיכנס לביצה הזו.
בנוסף ביחס לכך, אם אתה מבקש מחקרים רפואיים, או מציג עמדה (למרות שאינך דובר) שמשרד הבריאות דורש הוכחות מחקריות ליעילות תרופתית, מדוע שרת הבריאות ממשיכה לטעון שזו איננה תרופה? ועניין אחרון, השימוש במילה הרסני היא דמגוגיה בפני עצמה. זה לא שאין נזקים לחומר הזה, אבל הביטויים מהסוג הזה הם בדיוק אלו שיוצרים את השיח הדמוני שאני מתנגד לו. מתודות מדעיות? אובייקטיביות? הגיע הזמן שהמשרד יאמץ אותם (ביחס לקנאביס רפואי) והממשלה והכנסת ידונו בהם ביחס למריחואנה ככל (אבל זה לא מופנה כטענה לאמך)
אלו הן טענותיי הענייניות. אתה יכול להמשיך לצעוק דמגוג ושקרן, או להתמודד עמן ואולי אף להפנות אותן לאמך וגורמי משרדה שיגיבו (למרות שאין זיקה בנכם בעניין). בכל מקרה, מאחר ואני לא מכוון לפגיעה ברמה האישית, אלא מפנה את הביקורת והמחאה (נוקבת ככל שתהיה) לדמות הציבורית שאמך ממלאת, במידה וברמה האישית אתה נפגעת או שהיא נפגעה, אזי אני מניח פה התנצלות פתוחה ומצר על כך.
אהבתיאהבתי
אני מסכים. ההרגשה הכללית היא שיטחיות ותקיעות. אני מניח שכמו בכל מערכת פוליטית, בלי הרבה כוונות, יש הנטייה להתסתבך כאשר באים להתחשב בדעות של כל אלו שידם מגיעה. זאת גם שאלה טובה שיש לשאול תמיד – למי וכיצד צריך לאפשר לאחרים להשפיע. ברור לכולם שהשמרנות, הסטיגמות וכל ההיסטוריה האפלה של הקאנביס יוצרת בלבול רב בקרב האוכלוסיה ומחליטי החלטות בפרט. מה נכון? ברור לרבים, אך לא לכול אלה שתפקידם לשנות. לכן, כמו בהמון החלטות וחקיקה יש נטייה להעביר את הכדור לבא בתור. הסחבת נוראית. אך כאן היא נראת מגוחכת. במשך 10 דקות להקריא הסכמים שנעשו לפני שנתיים – פשוט הקריאה בלי שום חידוש או רלוונטיות! מקריאה ומקריאה. הרגשתי שזו פגיעה באינטלגנציה – להזכיר לכולם את מה שיש ושכולם יחנקו.
לא הייתי מצפה לרענון או חידוש בעניין ממנה. האופי שלה מושפע מאוד מאחרים והיא נראת יותר בגדר – "לעשות ואז לשאול", כאילו איננה מסוגלת לחקור בעצמה. גם יתכן ושאין לה זמן להתעסק בזה ממש וסדר העדיפיות שלה השתנה ברגע שהיא פיתחה נוגדים נגד הנושא.
בהצלחה לכולנו
אהבתיאהבתי
אני מתנצל על האגרסיביות בהדיפת הרמיזות לגבי הלגיטימיות הבסיסית שלי להביע את דעתי על כל נושא, ללא קשר לעיסוק הורי. בזמן האחרון אני נאלץ להדוף ללא הרף טענות שונות ומשונות במישור הזה והבחנתי שדווקא בוטות ברורה במקרה הספציפי הזה היא גישה מאוד יעילה מכיוון שהיא מערערת מיידית את המיצוב השגוי שלי כאיזה שהוא סוג של "פוליטיקאי", "דובר" או בעל אינטרסים פוליטיים, שמצופה ממנו לנהוג בדרך ארץ ולהיות "פוליטיקלי קורקט". זה מחזיר חלק מהאנשים לקרקע המציאות (האינטיליגנטים בינהם) ואת החלק האחר זה זורק לכיוונים מתלהמים ומוביל במהרה לחלופת גידופים. כך שזה מבחינתי גם מסננת ראשונית טובה לדעת אם אני משחית את זמני במקום חסר עניין.
הערה כללית: אתה פותח כאן דיונים חדשים וקצת נוטש את הטענות המקוריות שהעלית ברשימה (גוזמאות, מחוות ידיים לא פרופורציונאליות לגידול האחוזי וכד'). זה בסדר ולגיטימי לפתח נושא הלאה ולא "להיתקע" על אותם ניטפוקים, אך צריך לציין זאת. אני מתנצל שמכורח רצון לקצר לא אתייחס לכל הנקודות שהעלית.
1. לשאלתך: " האם יצא מהמשרד אמירה פשוטה שהייתה נותנת לאנשים אלו תקווה שאומרת שהרחבת ההתוויות תבחן בהמשך?" התשובה היא: כן. לשאלה: האם יש נכונות לשקול הרחבת ההתרים בצמוד להוכחת יעילות ממחקרים במקומות אחרים? התשובה היא כן.
איך אני יודע את זה אם אני לא דובר של משרד הבריאות ? לצערי גם לא יוצא לי לדבר איתה הרבה על הנושא באופן ישיר – אני משתדל לא להעיק. אז איך בכל זאת למדתי מפורשות על כך ? אנשי המחאה מול ביתה העלו מספר סרטוני וידאו ליוטיוב (ערוכים וקטועים לעיתים באופן בלתי מובן יש לציין) מחלקם אני למד על רבות מהעובדות, דרך דבריה שם. שמעתי אותה מסבירה להם מספר פעמים שהמגמה של משרד הבריאות היא להוסיף כל הזמן התוויות חדשות לרשימה הקיימת. אגב, כפי שציינתי קודם לכן, גם כיום לא צריך בהכרח ועדת ערר – בסמכות הועדה לאשר מתן מריחואנה רפואית גם למחלות שאינן נמצאות כעת ברשימת ההתוויות, ובכפוך לחוות דעת של רופא מומחה.
איפה ראית שהיא ציינה או רמזה שהיא היתה מעורבת במדיניות המשרד בתקופה שקדמה לכהונתה ? אני יכול להבין שזה אולי קצת מבלבל כשהיא עונה לכנסת על שאילתא בשם המשרד שלא עוסקת רק בחודשיים האחרונים…
2. לבוא ולומר ש"החוק כובל את המשרד" היא אמירה לא מודעת, זה היפוך מדויק של המציאות. זה אמירה מאוד מודעת ובעלת מסר ברור וחד משמעי – אותו היא ממש אייתה – יש להפריד בין שאילתות של הכנסת לגבי תיפקוד המשרד הממשלתי ובין אחריותו של המחוקק. הכנסת אינה יכולה לצפות ממשרד הבריאות שיעשה עבורה את העבודה. שרת הבריאות יכולה אולי לפעול לשינוי חקיקה (והיא גם חברת כנסת), אבל לא על כך היא נשאלה – היא נושאת כובע מיניסטריאלי ביצועי ועליה לקיים את החוק, כל עוד הוא קיים ותקף. זו אינה סתם סמנטיקה. קמפיין הליגליזציה הנוכחי השתלט על האג'נדה של החולים ומנסה להגיע להישגים באמצעים עוקפי חקיקה. כך נשמעות לפתע קריאות של "חולים" למתן אישורים ללא נהלים או התוויות של ועדה אלא בסמכות רופא מטפל ועל פי שיקול דעתו וכד'… זו הנקודה. והיא נקודה חשובה שמשום מה החולים מפספסים אותה ולא רואים את הניצול הציני שגורמים כאלה ואחרים מנסים לעשות על גבם.
3. נושא הרשימה הוא: "עולם העובדות השטוח של שרי יש עתיד"- לא של "פקידי הממשלה". פרופ' גמזו אגב לא שייך בשם צורה ליש עתיד. ליצמן הביא אותו ושרת הבריאות מעריכה אותו מאוד. אני לא רוצה להיכנס לציטוט שנלקח מהמנכ"ל ולנסות להסביר אותו (ה' הידיעה/אותיות בכל"ם), אבל קשרת (א-)לוגית בין דבריו לבין דברי שרת הבריאות בניסיון לנגח *אותה* – מעבר לכשל הלוגי עצמו, יש פה פשוט הטעיה.
4. אני מתעלם ברשותך ממרבית הפולמוס בסעיף. שרת הבריאות מעולם לא השוותה את כמות הרישיונות המחולקות בארץ לכמות הרישיונות באף אחת מהמדינות בארה"ב. על מנת לטעון שהיא שיטחית, לא רצינית , לא מכירה את העובדות אתה חייב למצוא קשר ישיר יותר מאותה התבטאות של פרופ' גמזו (על אותו ניואנס של ה'/ב').
5. אין לי כלים לדעת אם אתה צודק ובמשרד הבריאות יושבים אנשים מושחתים שמתעלמים מעובדות והדיון לדידם איננו מדעי עובדתי ענייני, אלא אידיאולוגי. אני בספק אם גם לשרת הבריאות יכולים להיות כלים כאלה. תפקידה אינו לקרוא ולהעריך מחקרים פרמקולוגים, אלא להסתמך על הדרג המקצועי במשרדה. אם יובא לידיעתה כי פקיד כזה או אחר מועל בתפקידו עליה כנבחרת ציבור לדאוג לפיטוריו ובמקרים חמורים אני מניח גם להפנות את הראיות לפרקליטות המדינה ולגופי אכיפת החוק.
אהבתיאהבתי
שלום גיא,
כפי שציינתי קודם, לא יחסתי לך דבר, אלא שאלתי מתוך רצון אמיתי לדעת ולא להניח אם יש לך או אין לך קשר. זה מסוג הדברים שהמדיום יוצר ומעצים כנראה במצב בו אתה חש מותקף מכל עבר. בהערה לעניין זה שוב, אינני אחראי, או שותף להתקפות אישיות עלייך, או על אמך וגם אין לי ידיעה איך הגעת לבלוג. הוא זמין לכל ואם מישהו עשה בו שימוש לניגוח ברמה האישית, אני יכול רק להצטער על כך. הטענות שלי הן ענייניות (לטעמי) ביחס לשני הבטים: המדיניות ושנית הדרך בה בחרה אמך להגן עליה. לדעתי זו ביקורת לגיטימית כלפי פוליטיקאי.
לגבי שאר הדברים. אינני זונח את הטענות המקוריות. אני חושב שהדרך של אמך להגן על המדיניות (בין אם שנקבעה בזמנה או קודם) הייתה לא נכונה ולא ראויה. היא ניכסה את הידע והעובדות למשרדה ונשענה עליהן באומרה שמבקריה לא מכירים. מאחר ואני טוען שנושא העובדות במשרד הבריאות לכל הפחות שנוי במחלוקת, הייתי מצפה ממנה לא לנגח על הבסיס הזה, אלא להסתפק באמירה שהנושא נלמד על ידה. כאשר שרה עומדת על בימת המליאה ומאשימה אחרים באי הכרת עובדות, יש בכך משום ניכוס בסיס הידע לצד אחד. אני רציתי להראות שעניין העובדות הרבה יותר קונטרוורסיאלי מכפי שהיא התעקשה לציין. אין לי טענה לאדם שבא לתפקיד ולא מכיר את כל הנושא. גם לגיטימי שתקבע מדיניות ראשונית, אך חובה עליה גם לומר שיש לה בסיס ידע חלקי.
בנוסף, הנושא עמוק מורכב ומכיל שלל הבטים, אין לי באמת יכולת לפרט פה את כולם כפי שציינת מקוצר היריעה והיכולת להעביר דברים במדיום האינטרנטי.
הבהרה – לא טענתי שהיא אמרה שהיא הייתה מעורבת בקביעת המדיניות קודם. אמרתי שההרחבה נעשתה טרם זמנה, השאר זה קישור שלך. אני מציין אפילו להפך, אני אומר שההרחבה שהיא מציינת שחלה הייתה בתקופה שבה היה סגן שר אימפוטנט (ליצמן), שלהערכתי האישית כלל לא טרח לטפל בנושא והשאיר את הטיפול לפקידים שלא ידעו איך לאכול זאת, בהעדר הנחיות של סמכות בכירה של שר. לכן מעשית המעבר כעת להסדרה עם התוויות מצומצמות, יוצר הפחתת התרים.
כאמור, אני סבור ששינוי המדיניות היה צריך להיות אחרת, מתן הודעה של הסדרה, כשכל מי שיש לו כיום התר ימשיך לקבל, בכפוף לכך שבטווח של שנה יבחנו כל ההיתרים. זה היה מוריד לחץ מאנשים ונותן להם זמן להתארגן על פניה לוועדות, הצגת מחקרים שישאירו/ירחיבו התוויות (ולא במובן התארגנות רחוב….)
לגבי עניין משמעות החוק – אני אמשיך להיות חלוק איתך. אני סבור שאת פקודת הסמים ביחס לשימוש הרפואי אפשר לפרש ולתרגם אחרת במסגרת החוק הקיים, כך זה נעשה גם במקומות אחרים ואפשרי גם בארץ, למרות השונות החקיקתית. באשר להפרדה בין זה לבין הקריאות הכלליות ללגליזציה כוללת, אני מסכים בהחלט. ערבוב הנושאים פוגע בחולים.
לגבי עניין ההשוואה לארה"ב. שוב, לא טענתי שלשם היא השוותה. ככל הידוע לי נעשתה על ידה השוואה לאירופה, אך עוד לא מצאתי הקלטה של אותו חלק בנאום, כך שאני מסתמך על דיווחי החדשות. אני כן טוען שאם כבר להשוואת נתונים ולקבל מידע, אז דווקא מול ארה"ב ולא מול אירופה, כי זה מצב שקרוב יותר לארץ. זה מתודולוגית נכון יותר ואני מקווה שהצלחתי להבהיר למה. לכן בהנחה שעיקר בסיס הידע במשרדה הוא על השוואות לאירופה, זה מסר שאשמח אם תעביר לאמך, שכן אולי זה יסייע לה לקבל תמונה מלאה יותר על הדברים. התחום רחב עצום ורב מידע, דברים מתחדשים בו כל הזמן ובעיקר בארה"ב שהנושא בה הופך למרכזי יותר השנה וקצב ההתפתחויות בו כה מהיר, שמשבוע לשבוע אני מתעדכן על עוד ועוד שינויים במדיניות השונה שמתרחבת בה (למשל פסיקה חדשה של בית המשפט העליון באורגון ביחס להרחבת התוויות, או על כך שגם אילינוי הולכת כפי הנראה לאשר שימוש רפואי ותהיה המדינה ה-19 לכך). בקיצור, לדעתי יש המון מה ללמוד מהתפתחות המדיניות בארה"ב וזה נכון יותר ורצוי להפנות את זרקורי המשרד גם לשם.
לכן, וזו הנקודה האחרונה, מאחר והיא נשענה בדבריה על בסיס הידע של משרדה בהאשימה אחרים בהעדר ידע, אינני רואה בטענות שלי ניגוח לא מבוסס. אין לי עניין לקשר את גמזו ליש עתיד, אלא לטעון שההסתמכות שלה על מידע קיים, מבלי לקחת בחשבון שהיא חדשה בתפקיד ולכן יש לקחת בערבון מוגבל את הנתונים עד גמר למידת הנושא ואז להתיימר לייצג עובדות מוחלטות, יש בכך משום השיטחיות לתפיסתי. ההקשר הפוליטי הוא שזה מאפיין שלצערי מצאתי גם קודם אצל יאיר לפיד. מכאן הכללת שרי "יש עתיד" וזו דעתי כיום, עד שאתבדה בתקווה ואראה אחרת.
לעניין טענות על שחיתות אנשי משרד האוצר. אנא אל תייחס לי זאת. לא רמזתי ולא אמרתי זאת. כל הטענות בדבר שחיתות וקשר שלהם לחברות תרופות, מקומם ופסול בעיני. אני באמת מאמין שהם אנשים טובים, שרוצים לטפל בנושא, שכפי שציינתי הוא תיק גדול שנפל עליהם ומעורר המון מחלוקת. אבל אין ולא רמזתי שום אחת מהטענות שאחרים ברשת רמזו ואני פוסל זאת מכל וכל. אני לא חושב גם שהטעויות שנעשו היו בזדון ואני לא מצפה, או רוצה ששרת הבריאות תקדיש את כל זמנה רק לעניין הזה (חס וחלילה, יש בעיות חמורות יותר במערכת). אני רק אומר שעליהם לקבל שיש מקורות מידע נוספים ושמותר ואפשר לערער על האוטוריטה שלהם ביחס לעובדות ולא לטעון לבעלות על הידע.
אני מקווה שזה מסביר את הדברים יותר לעומק ומניח את דעתך. בחלקו כנראה נשאר חלוקים. מאחל בהצלחה לאמך בתפקידה למרות הביקורתיות והניגוח (וזה נאמר בלי ציניות).
אהבתיאהבתי
בקצרה. כי אני צריך ללכת לישון:
– "…מעשית המעבר כעת להסדרה עם התוויות מצומצמות, יוצר הפחתת התרים" – למיטב ידיעתי זה פשוט לא נכון. לא היה כל צמצום בהתוויות והחשש שתהיה הפחתה בהיתרים היא בודאי לא משהו שניתן לנסח בלשון הווה (אם מעוניינים לדבוק בעובדות) ואין לחשש הזה כל אחיזה במציאות גם בנוגע למספר ההיתרים שיהיו בפועל בעתיד.
– ההנחה שלך כאילו שרת הבריאות שאבה את כל הידע שלה בנושא הקנאביס הרפואי מפרופ' גמזו או מפקידי משרד הבריאות *בלבד* רחוקה מאוד מהמציאות. היא הספיקה להיפגש עם מספר גדול מאוד של מומחים ומובילים בתחום בארץ (אני לא מדבר כמובן על שעות של שיחות עם החולים עצמם והפעילים של הארגונים השונים). היא גם שמעה על מחקרים עדכניים די מטרידים דוקא מפי רופאים שתומכים ללא סייג בפרקטיקת השימוש במריפואנה, כולל מחקר עדכני שנעשה על עכברי מעבדה ומראה השפעות ארוכות טווח בעייתיות ונטייה לנרקוטיות בעקבות צריכת קנאביס ממושכת. היא גם מודעת להיפוך המגמה שחל לאחרונה בקרב האדווקטים האדוקים ביותר שצידדו שנים בשימוש במורפיום בקרב חולים, ומכים כעת על חטא, בשל תופעות ארוכות טווח קשות מאוד אצל חולים שקיבלו טיפול בסם. (כן אני יודע – #אסורלהשוות).
– אתה טוען ש"עניין העובדות הרבה יותר קונטרוורסיאלי מכפי שהיא התעקשה לציין". אני חייב להודות שעד עכשיו לא הבנתי ממך (אם כי יכול להיות שציינת זאת במפורש ופיספסתי) אילו מהעובדות אותן היא ציינה מעל דוכן הכנסת קונטרוורסאליות ? בוא נוריד לרגע בבקשה את נושא מחוות הידיים והשוואות שהיא לא עשתה לאורגון (והיה ראוי שתעשה) וכיוצ"ב. בוא נתרכז ברשותך רק בעובדות שהיא הציגה. פרמטרים יבשים לצורך העניין. אילו מהעובדות האלה אינן נכונות ? בהתאם למה שידוע לך, כמובן.
– אני מצטער. אבל אני לא "מעביר מסרים" לאמא שלי. היא עושה עבודה מקצועית מעולה, גם ללא העזרה שלי. אם יש לך מסר חשוב להעביר – תמיד ניתן לפנות אליה למייל של המשרד, המופיע גם בעמוד הפייסבוק שלה.
אהבתיאהבתי
לסיכום עמדתי בנושא ובמענה לשאלתך. כאשר שרה בממשלה עומדת על בימת המליאה ושוללת ביקורת מצד אחרים (במקרה הזה חכי"ם) על בסיס חוסרת הכרתם את העובדות לתפיסתה, בין אמרה מפורשות ובין אם לא, בין הציגה את העובדות שלה או לא, היא מתיימרת בכך להחזיק בבלעדיות על הידע שמתווה את המדיניות.
לכן אין זה משנה מהיכן מעבר למשרדה למדה את העובדות עליהן היא מדברת. מבחינת השומע היא מייצגת עובדות שעליהן מבסס משרדה מדיניות. מבחינתי בביקורת בפוסט המקורי, התיימרות של שרה (כתפקיד ולא כאדם) לפסול ביקורת מתוך בסיס כזה בלי להכיר במגבלות הידע שלה עצמה (כמייצגת עמדת משרד וכחדשה בתפקיד) יש בכך משום השיטחיות. שכן כמו שאתה עצמך מודה, העובדות בנושא אינן חד משמעיות ומשתנות תדירות עם התפתחות המידע וכמו שאני מדגיש שוב ושוב, לפחות בארץ ההקף של רמת המידע בתחום (לא רק במשרד) לוקה בחסר לפי תפיסתי.
אהבתיאהבתי
לסיכום מצידי – נוצר אצלך לדעתי איזה שהוא סוג של אנטגוניזם מעצם ההכרזה שלה כי חברי הכנסת אינם בקיאים בעובדות, בגלל ההנחה (השגויה) הנלווית להכרזה כזו, כאילו שרת הבריאות התיימרה להיות בעלת האחיזה הבלעדית בכל העובדות באשר הן בנושא הקנאביס הרפואי, על שלל מחקריו הפרמקולוגים ומספר הרישיונות בכל אחת מהמחוזות בקנטאקי. ולא היא.
היא מעולם לא התיימרה לתקן את חברי הכנסת בכל "עובדות החיים" או בכל העובדות הידועות למדע בנושא צמח הקנאביס. היא כן התיימרה לתקן את העובדות שהיוו את הבסיס לשאילתה הספציפית של חברי הכנסת במקרה הזה. חברי הכנסת המכובדים נשענו על עובדות שגויות – כאילו חל צימצום במספר הרישיונות וכאילו חלה החמרה בהתוויות (היה מי שטרח להזין אותם בדיסאינפורמציה) והשרה העמידה אותם על טעותם. לא שמעתי סתירה לדברים שהיא נשאה מעל הדוכן, אלא פילפולים על הנושא הרחב והמורכב של שימוש במריפואנה, שכלל לא היו חלק מהשאילתה בכנסת והתשובה עליה.
I rest my case
אהבתיאהבתי
[…] שרת הבריאות גרמן שהממשלה מתווה הסדרה של התחום. למרות שביקרתי את ההתנהלותה ובעיקר את הטענות שלה בעבר, דומה שלפחות ביחס לקביעת הכללים, נע משרד הבריאות […]
אהבתיאהבתי